דמי חופשה
עובדים זכאים לדמי חופשה בעד ימי החופשה השנתית, בסכום השווה לשכר שהיה משולם להם בעד אותם ימים, אילו המשיכו לעבוד.
עובדים ששכרם משולם על בסיס תקופה קצרה מחודש (כגון: על בסיס יומי), זכאים לדמי חופשה בסכום השווה ל”שכרם היומי הממוצע” כפול ימי החופשה שהוא זכאי להם.
מהו שכר יומי ממוצע?
“שכר יומי ממוצע” הינו – 1/90 (אחד חלקי תשעים) של השכר ברבע השנה (שלושת החודשים), שלפני תחילת החופשה.
חשוב לציין:
- עובדים שלא עבדו בכל ימי העבודה בחודש ברבע השנה שקדם לתחילת חופשה (לדוגמה, בגלל מחלה), רשאים לבחור, לצורך חישוב “השכר היומי הממוצע”, ברבע שנה אחר, החל במהלך 12 החודשים שקדמו לתחילת החופשה.
- המועד לתשלום דמי החופשה חל במועד שבו היה משולם השכר לעובדים, אילו לא יצאו לחופשה.
- עובדים שיצאו לחופשה של 7 ימים לפחות ודרשו להקדים את תשלום דמי החופשה, יש לשלם להם לפחות דמי חופשה בעד 2 ימים לפני תחילת החופשה.
תמורת חופשה שנתית לעובדים שצברו ותק של פחות מ-75 ימי עבודה
עובדים ששכרם משולם על בסיס שעתי או יומי, שעבד אצל אותו מעסיק במהלך שנת עבודה אחת או בשתי שנות עבודה רצופות, לפחות יום אחד אך פחות מ-75 ימים רצופים, אינם זכאי לחופשה שנתית, אלא ל”תמורת חופשה”, בסכום השווה ל-4% מהסכום הכולל של שכרם בעד כל תקופת העבודה.
פדיון ימי חופשה
עובדים שסיימו לעבוד אצל אותו מעסיק ולא ניצלו את ימי החופשה המגיעים להם, זכאים לפדיון ימי חופשה, בסכום השווה לדמי החופשה שהיו זכאים להם, אילו יצאו לחופשה ביום שבו חדלו לעבוד.
פיצויים עקב הפרת חובת המעסיקים לתשלום במועד
דמי חופשה, פדיון חופשה ותמורת חופשה דינם כדין שכר, והפרת חובת המעסיק לשלמם במועד עשויה לזכות את העובד בפיצוי מיוחד לפי חוק הגנת השכר (פיצויי הלנה).
- עוד מאמרים באותו נושא...