מבוא
התובעת פוטרה בזמן חופשת מחלה בניגוד לחוק. בית הדין לעבודה קבע שהצגתה כמתחזה לחולה בבירור מול קופת החולים מהווה גם לשון הרע
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה באופן חלקי תביעה שהגישה מזכירה ראשית לשעבר בבית ספר ביישוב ברקן נגד המועצה האזורית שומרון. התובעת טענה כי לאחר שהשקיעה שנים רבות בעבודתה, בחרה הנתבעת לפטר אותה ללא שימוע בזמן שהיא בחופשת מחלה. השופט אורן שגב קיבל את טענת התובעת שהפיטורים בלתי חוקיים. בנוסף הוא קבע כי פנייתה של המעסיקה לקופת החולים לצורך בירור אותנטיות אישורי המחלה – במהלכה נרמז שהתובעת מתחזה לחולה – מהווה לשון הרע.
חופשת מחלה
בתביעה שהוגשה לבית הדין באמצעות עו"ד קובי חתן, טענה התובעת (66) כי ביולי 2019 היא החלה לסבול מכאבים עזים בגב. לטענתה, מצבה הרפואי אילץ אותה להיעדר מהעבודה לצורך בירורים רפואיים, כאשר בשלב מסוים היא יצאה לחופשת מחלה ממושכת בת כחצי שנה. לדבריה, הנתבעת סירבה להשלים עם היעדרותה וזימנה אותה לשימוע לפני פיטורים. לאחר מספר זימונים אליהם לא הגיעה התובעת לנוכח מחלתה, שלחה לה הנתבעת מכתב פיטורים.
לטענת התובעת, הנתבעת החליטה על דעת עצמה שהתובעת מתחזה לחולה ואישורי המחלה שהוצאו אינם אותנטיים. עוד נטען כי מכתב ששלחה הנתבעת לקופת החולים של התובעת על מנת לברר את נסיבות הוצאת האישורים, בו נרמז שהיא שקרנית, מהווה פרסום לשון הרע. לשיטת התובעת, התנהלות המועצה אינה חוקית ומצדיקה פיצוי של חצי מיליון שקל.
טענות הנתבעת
מנגד טענה הנתבעת, באמצעות עורכי הדין עמיחי ויינברגר ומירב יעקב, כי התובעת היא זו שהתנהלה באופן פסול. כך, למרות טענותיה על כאבים עזים היא נצפתה על ידי חוקר פרטי כשהיא מטיילת "בנינוחות ובקלילות", מבלה עם אחותה במסעדה, נוהגת שעות ברכב ואף עושה קניות.
על רקע הממצאים, ולאחר שבירור בנוגע למחלתה של התובעת אצל קופת החולים העלה חרס, החליטה ועדת הפיטורים של המועצה לסיים את העסקתה. לטענת הנתבעת מדובר בהליך פיטורים תקין ולפיכך על התביעה להידחות.
חטא על פשע
השופט שגב הסביר שתקנות דמי מחלה מאפשרות למעסיק המטיל ספק באישורי מחלה שמנפיק עובדו להעמיד את העובד לבדיקת רופא מטעמו. ואולם הנתבעת, לדבריו, בחרה בדרך אחרת – מעקב באמצעות חוקרים פרטיים וקביעה נחרצת שהתובעת מתחזה.
השופט קבע שבהסתמכותה העיוורת של הנתבעת על ממצאי החוקר – שאינו גורם רפואי – היא פעלה בניגוד לחוק, והוסיפה חטא על פשע כשאפילו לא טרחה לזמן את החוקר הפרטי לעדות.
בנוסף, קבע השופט, הנתבעת כשלה מלהצביע על עילת פיטורים כלשהי ביחס לתובעת, וטענותיה הרבות בעניין תפקוד קלוקל לכאורה של התובעת לא נתמכו בעדויות רלוונטיות. המסקנה העולה היא פיטורים ללא סיבה בזמן מחלה, המצדיקים פיצוי משמעותי של 200,000 שקל.
השופט הוסיף שפניית המועצה לקופת החולים באמצעות מכתב המציג את התובעת כמתחזה מהווה פרסום של לשון הרע. לדבריו, בכתיבת הפנייה ללא ביסוס רפואי כלשהו שיאשש או יפריך את אישורי המחלה, תוך הצגת העובדות בצורה מגמתית, יש פוטנציאל פגיעה ממשי בשמה הטוב של התובעת בעיני מקבלי המכתב בקופת החולים ואף בעיני הרופאים שהנפיקו את אישורי המחלה.
פסק דין
בהתחשב בכך שהטענות לא גובו בראיות רפואיות, השופט קבע כי לא עומדת למעסיקה הגנת "אמת דיברתי" ופסק לתובעת 50,000 שקל נוספים עבור הוצאת הדיבה.
בנוסף הוא חייב את הנתבעת בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 17,000 שקל.
