מעסיק המבקש לפטר חייל מילואים “בתקופה האסורה” – היא תקופת 30 הימים שלאחר תום שירות המילואים, הקבועה בסעיף 41 א (ב) לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) תש”ט/ 1949, נדרש לפנות לועדת תעסוקה, אשר תדון בבקשה.
אופן פנית מעסיק, לועדת תעסוקה
- לבקשת היתר לפיטורי חייל מילואים– יש למלא את הטופס “בקשה לקבלת היתר לפיטורין מועדת תעסוקה” באופן מלא וברור.
- לבקשת היתר להוצאה לחופשה ללא תשלום -יש למלא את הטופס “בקשה לקבלת היתר להוצאה לחופשה ללא תשלום” באופן מלא וברור.
יש לצרף מסמכים נדרשים, כפי המצוין בטופס. - יש לשלוח את הטופס כשהוא מלא לכתובת דואר אלקטרוני של מחוז ההכוונה הקרוב לאיזור החברה/המפעל/בית העסק – פרטים מופיעים בטופס.
טופס החסר במידע ו/או במסמכים – לא יטופל.
- אולי יעניין אותך גם...
היעדרות מעבודה עקב שירות מילואים
עודכן לפני: 5 חודשים לעובדים שנעדרו מעבודתם בגלל מילואים יש זכויות שונות, כגון שמירה על רצף העבודה, הגבלת פיטורים ותגמולים. עובדים שבן או בת זוגם משרתים
חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש”ט- 1949
41. זכויות עובד המשרת במילואים:
(א1) לא יפטר בעל מפעל עובד בשל שירותו במילואים, קריאתו לשירות מילואים או שירותו הצפוי בשירות מילואים, לרבות בשל תדירותו או משכו ואם פיטרו – בטלים הפיטורים.
(ב) לא יפטר בעל מפעל עובד בתקופת היותו בשירות מילואים אלא בהיתר מאת ועדת התעסוקה; ולעניין שירות מילואים העולה על יומיים רצופים, לא יפטרו בלא היתר כאמור גם בתקופה של שלושים ימים לאחר תום שירות המילואים.
קישור לחוק
ועדת תעסוקה
ועדת תעסוקה מורכבת מארבעה חברים:
יו”ר הועדה – ממונה ע”י שרת המשפטים, בהתייעצות עם שר הביטחון.
נציג האגף והקרן לחיילים משוחררים במשרד הביטחון – ממונה ע”י שר הביטחון.
נציג התאחדות התעשיינים – ממונה ע”י שר הביטחון.
סמכויות ועדת התעסוקה:
לדון ולהחליט בתביעה של חיילי מילואים לועדה, בגין פיטורים בניגוד לחוק.
לדון ולהחליט בבקשת מעסיק לקבלת היתר לפטר חיילי מילואים “בתקופה האסורה” בהתאם לחוק.
לוועדה יש סמכות המקבילה לבית הדין לעבודה.
על החלטה/צו של ועדת תעסוקה, ניתן לערער בפני בית-דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ”ט-1969 (להלן – בית-דין אזורי) תוך עשרים ימים מיום מסירת ההודעה על ההחלטה או הצו לתובע ולנתבע.
- מקור: אתר זרוע העבודה
- עוד מאמרים באותו נושא...
