חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א – 2001
חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א – 2001, קובע כי כאשר אחד מהצדדים מעוניין לסיים יחסי עובד מעסיק – בין אם מדובר במעסיק ובין אם מדובר בעובד, חלה על הצד ה"יוזם" חובה לתת לצד השני תקופת "הודעה מוקדמת" בהתאם להוראות החוק הנ"ל.
הוראות אלה חלות על כלל העובדים במשק כאשר ישנן דקויות שונות לגבי מתכונות ההעסקה השונות.
במאמר זה נידון בסיטואציה של הודעה מוקדמת של עובד זר אשר מועסק בתחום הסיעוד.
עובד זר בתחום הסיעוד
כאשר עובד זר בתחום הסיעוד מעוניין להתפטר לאחר שהועסק לפחות שבעה ימים אצל המטופל הסיעודי, עליו לתת על כך הודעה מוקדמת מראש ובכתב למעסיקו הישיר, בין אם הוא המטופל הסיעודי בעצמו ובין אם לנציג מטעם המטופל במידה והמטופל אינו יכול לטפל בעניינו, וכמו כן, ללשכה הפרטית אשר בה רשום העובד הזר.
לעובד הזר אסור לעזוב את המטופל בטרם תסתיים תקופת ההודעה המוקדמת.
מאחריותה של הלשכה הפרטית אשר בה רשום העובד הזר להחתים את העובד עוד בטרם הגעתו לישראל על כך שהוא מודע לנהלי ההודעה המוקדמת ולחובתו לעמוד בהם.
תקופת ההודעה המוקדמת
תקופת ההודעה המוקדמת מושפעת מתקופת העסקתו של העובד אצל המטופל:
החל מ-7 ימים ועד סוף החודש השלישי להעסקתו של העובד הזר – 7 ימי הודעה מוקדמת.
החל מהחודש הרביעי ועד לסוף החודש השישי להעסקתו של העובד הזר – 14 ימי הודעה מוקדמת.
החל מהחודש השביעי ועד סוף שנת העבודה הראשונה של העובד הזר – 21 ימי הודעה מוקדמת.
מעל שנת העסקה – חודש הודעה מוקדמת.
את ההודעה המוקדמת ימסור העובד בכתב ויציין בה את יום כניסת התפטרותו לתוקף.
חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות חל על עובד זר כפי שהוא חל על עובד שהוא אזרח ישראלי, וההוראות הספציפיות לעניין מועד התקופה המוקדמת אינן גורעות ממנו.
כמו כן, בסיטואציה שבה האדם הסיעודי אשר טופל ע"י העובד הזר נפטר, העובד הזר ייחשב למי שפוטר על כל המשתמע מכך וכמו כן, בסיטואציה זו, על מעסיק לשלם לו "חלף הודעה מוקדמת", כלומר, שכר מלא בגין ימי ההודעה המוקדמת אותם המעסיק חייב לתת לעובד ללא ימי עובדה בפועל וזאת מאחר ולא ניתן לאפשר לעובד לעבוד בשכר בימים אלה לאור הנסיבות הנ"ל.
- קבצים להורדה
