מבוא
שוק העבודה בעולם ובישראל עובר שינויים משמעותיים בעשורים האחרונים, הן כתוצאה מהתפתחות טכנולוגית מואצת והן כתוצאה משינויים חברתיים ותרבותיים. אחד הנושאים המהותיים בהם מתמקדים הוא אורך שבוע העבודה והשפעתו על העובדים, המעסיקים והכלכלה הכללית.
בהקשר זה, ההחלטה על קיצור שבוע העבודה במגזר הציבורי בישראל ל-40 שעות, שתיכנס לתוקף החל מה-1 בספטמבר, מייצגת שינוי משמעותי במדיניות העבודה בישראל. ההחלטה נועדה להקטין את הלחץ על העובדים, לשפר את האיזון בין עבודה לחיים אישיים ולהתאים את שוק העבודה הישראלי למגמות העולמיות של קיצור שבוע העבודה.
הרקע לשינוי
1. ההיסטוריה של שבוע העבודה במגזר הציבורי
שבוע העבודה במגזר הציבורי בישראל עמד במשך שנים רבות על 42 שעות שבועיות, מה שהפך אותו לארוך יותר מאשר במגזרים ציבוריים במדינות אחרות בעולם המערבי. במהלך השנים נעשו ניסיונות לקצר את שבוע העבודה כדי לשפר את תנאי העובדים, אך רק בשנים האחרונות התעוררה תמיכה רחבה יותר לרפורמה זו, בין השאר בזכות העלייה במודעות לחשיבות האיזון בין עבודה לחיים פרטיים.
2. הגורמים לשינוי
החלטה זו נובעת ממספר גורמים. ראשית, ההבנה כי שבוע עבודה ארוך פוגע בפריון העובדים ובאיכות חייהם. מחקרים רבים מצביעים על כך שעובדים עייפים ועמוסים נוטים להיות פחות יעילים, והזמן הנוסף שמוקדש לעבודה אינו בהכרח מוביל לתפוקה גבוהה יותר.
שנית, שוק העבודה המודרני מצריך התאמה למציאות החדשה, שבה עבודה מרחוק וגמישות בשעות העבודה הפכו להיות חלק בלתי נפרד משגרת היום-יום. קיצור שבוע העבודה מאפשר לעובדים גמישות רבה יותר, ומגביר את המוטיבציה והמחויבות שלהם למקום העבודה.
לבסוף, מדובר גם בשיקול חברתי ותרבותי. במגזר הציבורי עובדים רבים הם הורים לילדים, והיכולת להקדיש יותר זמן למשפחה ולפעילויות אישיות היא חלק מרכזי בשמירה על איכות חיים גבוהה. מדיניות העבודה במגזר הציבורי משמשת לעיתים קרובות כמופת לשוק העבודה כולו, וקיצור שבוע העבודה עשוי להוביל לשינויים דומים גם במגזרים אחרים במשק.
השפעות השינוי על העובדים
1. איזון בין עבודה לחיים פרטיים
היתרון המרכזי של קיצור שבוע העבודה הוא שיפור באיזון בין עבודה לחיים פרטיים. העובדים במגזר הציבורי יוכלו כעת ליהנות מזמן פנוי נוסף, אותו יוכלו להקדיש למשפחה, לפנאי ולפעילויות נוספות. האיזון הזה, שנפגע לעיתים בשל שעות העבודה הארוכות, עשוי לשפר את הרווחה האישית של העובדים ולהפחית את הלחץ והעומס הנפשי.
2. השפעה על בריאות העובדים
שעות עבודה מרובות קשורות באופן ישיר לרמות גבוהות של מתח נפשי, עייפות ומחלות הקשורות לעומס בעבודה. קיצור שבוע העבודה צפוי להפחית את העומס ולתרום לשיפור הבריאות הפיזית והנפשית של העובדים. זמן נוסף למנוחה ולהתאוששות עשוי להוביל להפחתה במספר היעדרויות בגלל מחלה ולשיפור כולל באיכות החיים.
3. שיפור בפריון העבודה
פריון העבודה קשור לעיתים קרובות לא רק למספר השעות שעובדים, אלא גם לאיכות העבודה באותן שעות. שעות עבודה ארוכות עלולות לפגוע במיקוד וביעילות, ולהוביל לעייפות וטעויות. עם פחות שעות עבודה, העובדים עשויים להיות רעננים יותר וממוקדים יותר, מה שיכול לשפר את תפוקתם ואת איכות העבודה.
4. גמישות בעבודה
קיצור שבוע העבודה עשוי גם לעודד גמישות רבה יותר בניהול הזמן האישי. עובדים רבים במגזר הציבורי יוכלו לתכנן את זמנם בצורה גמישה יותר, לנצל את הזמן הנוסף לצרכים אישיים, כמו לימודים, עיסוקים צדדיים או התנדבות, ובכך לשפר את תחושת הסיפוק האישי שלהם.
השפעות השינוי על המעסיקים והמשק
1. השפעה על פריון המעסיקים
בעוד שמעסיקים עלולים לחשוש מהשפעה שלילית על הפריון בשל קיצור שעות העבודה, מחקרים מראים שבטווח הארוך, העובדים הממוקדים יותר יכולים להפיק תועלת רבה יותר במקומות עבודה. במקומות עבודה רבים בעולם שבהם קוצר שבוע העבודה, התברר כי לא רק שהפריון לא ירד, אלא שהוא אף עלה בזכות רמות גבוהות יותר של מוטיבציה ומחויבות מצד העובדים.
2. התאמה למגמות עולמיות
המהלך של קיצור שבוע העבודה משתלב במגמות עולמיות של מדינות רבות במערב, שבהן נעשים ניסיונות לצמצם את מספר שעות העבודה השבועיות ולהעניק לעובדים יותר זמן פנוי. מדינות כמו שוודיה וגרמניה כבר יישמו מודלים של עבודה גמישה ושבוע עבודה מקוצר, והתוצאות היו חיוביות מבחינת רווחת העובדים ופריון העבודה.
3. העלויות האפשריות למעסיקים
כמובן, יש גם עלויות אפשריות למהלך כזה. מעסיקים עלולים למצוא עצמם צריכים להשלים את הפערים בשעות העבודה, במיוחד במקומות עבודה שדורשים שירותים קבועים או תמיכה מתמדת. עם זאת, בעידן הטכנולוגי שבו אנחנו חיים, גמישות תפעולית ושימוש נכון בטכנולוגיה יכולים לסייע בצמצום ההשפעה השלילית.
4. השפעה על שירותים ציבוריים
מגזר ציבורי יעיל הוא קריטי לתפקוד תקין של המדינה. אחת החששות העיקריות היא ששירותים ציבוריים עלולים להיפגע כתוצאה מקיצור שבוע העבודה, במיוחד במקומות שבהם יש צורך בנוכחות מתמדת של עובדים, כמו בתי חולים, מוסדות חינוך ומשרדים ממשלתיים.
לכן, יש צורך בתכנון מדוקדק ומושכל של היישום, תוך התאמה לצרכים הספציפיים של כל יחידה במגזר הציבורי. זה יכול לכלול חלוקת עבודה גמישה, משמרות, ועידוד עבודה מרחוק כדי לשמור על רציפות שירותים תוך כדי קיצור שבוע העבודה.
השוואה למגמות עולמיות
1. מדינות שהובילו את השינוי
במדינות כמו שוודיה, גרמניה, והולנד, יושמו מודלים של שבוע עבודה מקוצר או גמיש, והתוצאות היו מעודדות. בגרמניה, למשל, נצפתה עלייה בפריון העבודה לאחר מעבר לשבוע עבודה מקוצר במגזרים מסוימים. בשוודיה, ניסיונות לקצר את יום העבודה ל-6 שעות במקום 8 הובילו לשיפור ברווחת העובדים ובפריון.
2. האתגרים והפתרונות
מדינות אלו התמודדו עם אתגרים דומים למה שצפוי בישראל, כולל הצורך לשמור על פריון גבוה ולמנוע פגיעה בשירותים הציבוריים. באמצעות תכנון מדוקדק, שימוש בטכנולוגיות מתקדמות, ושימוש בגישות גמישות בניהול עבודה, הצליחו מדינות אלו להפוך את השינוי להזדמנות לשיפור ולא רק להקטנה בשעות העבודה.
3. לקחים לעתיד
המגמות העולמיות מראות כי קיצור שבוע העבודה אינו חייב לבוא על חשבון הפריון או השירותים הציבוריים. למעשה, כאשר נעשה בצורה נכונה, הוא יכול לשפר את שביעות הרצון של העובדים, להעלות את המוטיבציה ולתרום לצמיחה כלכלית כוללת. יחד עם זאת, יש צורך בתכנון מדוקדק ובחינה שוטפת של תוצאות המהלך כדי להבטיח את הצלחתו.
סיכום
ההחלטה על קיצור שבוע העבודה במגזר הציבורי בישראל ל-40 שעות החל מה-1 בספטמבר מסמלת שינוי משמעותי ומבורך בשוק העבודה הישראלי. היא נובעת מהבנה כי שיפור האיזון בין עבודה לחיים פרטיים, הפחתת הלחץ בעבודה, ושיפור בריאות העובדים יכולים לתרום לפריון גבוה יותר ולרווחה כלכלית כללית.
בעוד שהמהלך טומן בחובו אתגרים, כמו הצורך לשמור על רמת שירותים גבוהה במגזר הציבורי והחשש מפגיעה בפריון, יש גם הזדמנויות רבות לנצל את הזמן הנוסף לשיפור איכות החיים והעבודה של העובדים.
מדינות רבות בעולם כבר התנסו במהלכים דומים, והתוצאות מעידות כי קיצור שבוע העבודה יכול להביא לתועלת רבה, כל עוד הוא נעשה בצורה מתוכננת ומבוקרת. השינוי הצפוי בישראל יכול להוות מודל למגזרים אחרים במשק ולתרום לשיפור תנאי העבודה והרווחה האישית של עובדים רבים.
כעת, האתגר האמיתי הוא לוודא שהשינוי אכן מיושם בצורה שתביא לתועלת מירבית לכל הצדדים המעורבים – העובדים, המעסיקים, והחברה בכללותה.
עיקרי הצו
- צו ההרחבה קובע ששבוע העבודה במשק יקוצר בשעה אחת ויעמוד על 42 שעות עבודה (במקום 43 שעות), ללא הפחתה בשכר. הקיצור יחול גם על עובדים שעובדים יותר מ-42 שעות ופחות מ-43 שעות.
- קיצור שבוע העבודה אינו חל על מי שעובדים במשרה מלאה בהיקף של 42 שעות שבועיות או פחות ועל עובדים שחוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל עליהם.
- מספר שעות העבודה של עובדים במשרה חלקית יחושב בהתאמה לפי 42 שעות שבועיות או כאחוז מתוך 182 שעות חודשיות (למשל, במקרה של העסקה במתכונת של “שעות גמישות”).
- עלייה בגובה השכר השעתי לעובדים במשכורת חודשית – בהתאמה לקיצור שבוע העבודה, שכר השעה יחושב על בסיס של 182 שעות למשרה מלאה (במקום 186 שעות). המשמעות היא עלייה בערך השכר לשעה, לרבות ערך שעה נוספת (כלומר, עובדים במשכורת חודשית המועסקים בשעות נוספות יקבלו גמול עבור שעות אלה לפי חישוב של שכר חודשי חלקי 182).
- עלייה בשכר המינימום לשעה –
- ביום 24.04.2018 פורסמה החלטת צוות ההיגוי לצורך הבהרת סעיפים בצו ההרחבה לעניין קיצור שעות העבודה במשק, ולפיה שכר העבודה השעתי למקבלי שכר מינימום בכל היקפי המשרה (חודשי ושעתי) יחושב באמצעות חלוקת שכר המינימום החודשי (5,880.02 ₪) ב- 182 שעות בחודש במקום 186 שעות בחודש ויעמוד על 29.12 ₪ לשעה.
- גם עמדת משרד העבודה היא כי שכר המינימום לשעה הוא אכן 29.12 ₪ לשעה, ועל המעסיקים לשלם שכר זה.
- עם זאת, החוק עדיין קובע כי שכר המינימום לשעה הוא שכר המינימום החודשי חלקי 186, כלומר 28.49 ₪ לשעה, ולא יינקטו צעדים פליליים/מנהליים נגד מעסיקים שימשיכו לשלם שכר בשיעור זה.
אופן הפחתת השעות השבועיות:
- במקומות עבודה שבהם עבדו יותר מ-42 שעות שבועיות, יקוצר שבוע עבודה ל-42 שעות על ידי הפחתת שעת עבודה אחת (או פחות) ביום מוגדר וקבוע במהלך שבוע העבודה, בהתאם לצורכי העבודה, וככל הניתן בהתחשב בבקשות ובצרכי העובדים. לא ניתן לפרוש את הפחתת השעה על פני מספר ימים במהלך השבוע.
- במקומות עבודה בהם עובדים בעבודת משמרות יקבע המעסיק את שעות העבודה של כל משמרת ואת סדרי העבודה בהתאם לצורכי העבודה.
- במקרה שצרכי העבודה מחייבים זאת, רשאי המעסיק לשנות את היום שנקבע כיום מקוצר בשבוע ובלבד שיינתן לעובדים יום מקוצר אחר באותו שבוע, וככל הניתן בהתחשב בבקשות וצרכי העובדים.
- אם העובד יידרש לעבוד בשעה המופחתת ביום המקוצר עקב צרכי עבודה, תשולם לו תמורה בגין עבודה בשעה נוספת.
- צבירת זכויות – זכויות צבורות (כגון חופשה ומחלה) במקומות עבודה בהם שיטת החישוב היא על בסיס שעתי, יותאמו לשיעור הצמצום בשעות העבודה כאמור בצו. כלומר, הצבירה של שעות החופשה או המחלה תוכפל במספר 182 ותחולק במספר 186.
- אין בהוראות צו זה כדי לגרוע מהוראות הסכמים והסדרים מיטיבים של שעות עבודה ומנוחה שהיו נהוגים לפני כניסת הצו לתוקף.
שאלות ותשובות לעובדים ומעסיקים על קיצור שבוע העבודה ל-42 שעות
האם ואיך השינוי ישפיע על שכר העובדים?
- עובדים המשתכרים לפי שכר מינימום לשעה:
- לפי החלטת צוות ההיגוי לצורך הבהרת סעיפים בצו ההרחבה לעניין קיצור שעות העבודה במשק, שכר העבודה השעתי למקבלי שכר מינימום בכל היקפי המשרה (חודשי ושעתי) יחושב באמצעות חלוקת שכר המינימום החודשי 5,300 ₪ (נכון לשנת 2018) ב- 182 שעות בחודש במקום 186 שעות בחודש ויעמוד על 29.12 ₪ לשעה (נכון לשנת 2018).
- עם זאת, החוק עדיין קובע כי שכר המינימום לשעה הוא שכר המינימום החודשי חלקי 186, כלומר 28.49 ₪ לשעה.
- גם עמדת משרד העבודה היא כי שכר המינימום לשעה הוא אכן 29.12. ₪ לשעה, ועל המעסיקים לשלם שכר זה. עם זאת, לא יינקטו צעדים פליליים/מנהליים נגד מעסיקים שימשיכו לשלם 28.49 ₪.
- עובדים העובדים לפי שעה ושכרם השעתי לפני צו ההרחבה היה גבוה מ-29.12 ₪, ימשיכו לקבל את אותו שכר.
- השכר החודשי של עובדים שעתיים מחושב לפי מספר השעות שעבדו במהלך החודש כפול השכר השעתי שלהם.
- עקב קיצור שבוע העבודה בשעה אחת, יקטן מספר שעות העבודה החודשיות של העובדים ב-5-4 שעות בחודש, דבר שיביא להפחתה מסוימת בשכר החודשי של עובדים אלה (השכר השעתי לא יופחת).
- עם זאת, השינוי בשכר החודשי של עובדים שעתיים המשתכרים שכר מינימום, יהיה קטן יותר (בהשוואה לעובדים שמשתכרים שכר שעתי גבוה יותר) או לא יהיה כלל, לאור העובדה שהקטנת מספר שעות העבודה מתקזזת עם ההעלאה של שכר המינימום השעתי (מ-28.49 ₪ ל-29.12 ₪ לשעה).
- לא. קיצור שבוע העבודה לא ישפיע על שכרם החודשי של עובדים המועסקים במשכורת חודשית קבועה.
- עובדים אלה ימשיכו לקבל את אותו שכר חודשי למרות שיעבדו פחות שעות בכל שבוע ובכל חודש.
- למרות זאת, אם עובדים אלה יועסקו בשעות נוספות (מעל 42 שעות בשבוע או מעל מכסת השעות היומיות או בשעה המופחתת ביום המקוצר), הם יהיו זכאים לגמול שעות נוספות. גובה הגמול יהיה גבוה יותר בהשוואה לזה שהיה לפני חתימת צו ההרחבה, שכן גובה השכר השעתי של עובדים במשכורת חודשית מחושב כעת כחלוקה של השכר החודשי ב-182 במקום ב-186 ולכן השכר עבור שעות נוספות יהיה גבוה מזה שהיה לפי קיצור שבוע העבודה.
כיצד יקוצר שבוע העבודה בפועל?
- במקומות עבודה שבהם עבדו יותר מ-42 שעות שבועיות, יקוצר שבוע עבודה ל-42 שעות על ידי הפחתת שעת עבודה אחת (או פחות) ביום מוגדר וקבוע במהלך שבוע העבודה, בהתאם לצורכי העבודה, וככל הניתן בהתחשב בבקשות ובצרכי העובדים. לא ניתן לפרוש את הפחתת השעה על פני מספר ימים במהלך השבוע.
- במהלך 4 ימים בשבוע יחושב יום עבודה לפי 8.6 שעות (8 שעות ו-36 דקות), כפי שחושב יום העבודה לפני צו ההרחבה שקיצר את שבוע העבודה ל-42 שעות.
- במהלך יום אחד קבוע בשבוע, על פי בחירת המעסיק, יופחת אורך יום העבודה בשעה אחת ויחושב לפי 7.6 שעות (7 שעות ו-36 דקות).
- השעות שצוינו אינן כוללות הפסקה, אלא אם כן הוסכם אחרת בין המעסיק לעובדים.
- עובדים שיועסקו מעבר ל-42 שעות בשבוע או מעבר למכסת השעות היומית (מעל 8 שעות ו-36 שעות במהלך הימים הרגילים או מעל 7 שעות ו-36 דקות ביום המקוצר) יהיו זכאים לגמול עבור שעות נוספות.
- לפי חוק שעות עבודה ומנוחה יום עבודה מלא לא יעלה על 8 שעות עבודה ביום רגיל. עבור שעות עבודה שמעבר ל- 8 השעות זכאי העובד לגמול עבור שעות נוספות.
- המעסיק יכול לקבוע את תקן שעות העבודה בכל יום, ובלבד שיום רגיל לא יעלה על 8 שעות עבודה, יום שישי לא יעלה על 7 שעות עבודה, וסך שעות העבודה במהלך השבוע לא יעלה על 42 שעות.
- במקומות עבודה מסוימים נהוג או נקבע בהסכם קיבוצי שיום עבודה הוא בן 9 שעות ביום, כולל הפסקה רצופה של 24 דקות, (ובסה”כ 8 שעות ו-36 דקות נטו ביום). במקרים אלה אורכו של יום עבודה במהלך 4 ימים בשבוע יחושב לפי 9 שעות ברוטו, (8 שעות ו-36 דקות נטו) ויום אחד קבוע, שייקבע על ידי המעסיק, יחושב לפי 8 שעות ברוטו (7 שעות ו-36 דקות נטו).
- במקומות עבודה שעובדים בהם 9 שעות ביום כולל הפסקה של 30 דקות (ובסה”כ 8.5 שעות עבודה נטו ביום) ותקן שעות העבודה השבועי עמד בעבר על 42.5 שעות שבועיות, יש לקצר את שבוע העבודה (בהתאם לצו ההרחבה) בחצי שעה בשבוע. לאחר קיצור שבוע העבודה, אורכו של יום עבודה במהלך 4 ימים בשבוע יחושב לפי 9 שעות עבודה ברוטו (8.5 שעות עבודה נטו ביום), ויום אחד קבוע, שייקבע על ידי המעסיק, יחושב לפי 8.5 שעות ברוטו (8 שעות עבודה נטו), שכן במקרה זה זכאים העובדים להפחתה של חצי שעה בשבוע בלבד מ-42.5 שעות שבועיות ל-42 שעות שבועיות.
- במקומות עבודה בהם עובדים בעבודת משמרות יקבע המעסיק את שעות העבודה של כל משמרת ואת סדרי העבודה בהתאם לצורכי העבודה, אך עליו להקפיד ששבוע העבודה לא יעלה על 42 שעות.
- לא. במקומות עבודה שבהם מספר השעות השבועיות למשרה מלאה היה נמוך מ-42, לא יחול שינוי במספר שעות העבודה של העובדים בכל היקפי המשרה.
- לאור קיצור שבוע העבודה, היקף המשרה של עובדים במשרה חלקית יחושב כאחוז מתוך 42 שעות שבועיות או כאחוז מתוך 182 שעות חודשיות
- מתכונת העסקה של “שעות גמישות”, היא מתכונת העסקה שבה העובד יכול לבחור לעבוד יום עבודה שאינו מלא ביום מסוים מבלי ששכרו יופחת, ולהשלים את השעות החסרות ביום אחר באותו חודש מבלי לקבל גמול שעות נוספות עבור אותו יום. המועדים נקבעים על ידי העובד בלבד ונדרשים לשם כך מספר תנאים נוספים.
- במקרים אלה שבהם לפי הסכם העבודה עובד צריך לעבוד מספר קבוע מראש של שעות בחודש והעובד עצמו בוחר לבצע את העבודה בשעות גמישות, העובד לא יהיה זכאי לקבל גמול עבור שעות נוספות באותם ימים שבהם עבד יותר ממספר השעות הרגילות ביום העבודה, ומשכרו לא יופחתו השעות שבהן נעדר מעבודתו בימים שבהם עבד פחות ממספר השעות הרגילות, כל עוד הוא השלים את מספר השעות החודשי שהיה עליו לעבוד באותו חודש.
- במקרה כזה עובד ייחשב כמועסק במשרה מלאה אם הוא עבד בממוצע 42 שעות בשבוע במהלך חודש מסוים (גם אם בשבוע מסוים עבד יותר מ-42 שעות ובשבוע אחר עבד פחות מ-42 שעות).
- עובד המועסק מעל 42 שעות בשבוע או מעל מכסת השעות היומיות זכאי לגמול עבור שעות נוספות.
- לכן עובד שנדרש לעבוד בשעה המופחתת ביום המקוצר, זכאי לתוספת תשלום עבור שעה זו.
אולי יעניין אותך גם…
- הסכמים וחוזים לפרילנסרים: מה חובה לכלול ומה להימנע?
- פרילנסרים שמוכרים כעובדים: זכויות, חובות ומה צריך לדעת
- ההבדל בין התפטרות לפיטורים
- השפעת חוקי העבודה החדשים על בקרת שכר
- ניהול סיכונים פיננסיים בעזרת בקרת שכר
- עדכוני פסיקה וחקיקה אוגוסט 2024
- מהשבוע הבא: אישור מחלה בלי חתימת רופא
- החל מה-1 בספטמבר יקוצר שבוע העבודה במגזר הציבורי ל-40 שעות
- מסלקה פנסיונית - המדריך המלא חלק 2
- מסלקה פנסיונית - המדריך המלא חלק 1
- שאלות ותשובות לעצמאים ובעלי עסקים במהלך מלחמת חרבות ברזל - נכון ל20.08.24
מבוא בין אם אתה פרילנסר מתחיל או מנוסה, הסכמים וחוזים הם כלי חיוני לשמירה על הזכויות שלך ולמניעת מחלוקות עם הלקוחות. הסכם עבודה כתוב ומפורט יכול להגן עליך משפטית, להגדיר את ציפיות הצדדים, ולהבטיח שהתנאים מוסכמים מראש. מאמר זה יסביר מה חובה לכלול בכל חוזה עבודה כפרילנסר, מה חשוב להימנע ממנו, ויציג טיפים...
מבוא פרילנסרים הם עובדים עצמאיים המספקים שירותים לעסקים ולארגונים ללא מחויבות לתעסוקה קבועה. עם זאת, ישנם מקרים שבהם פרילנסרים יכולים להיות מוכרים כעובדים על פי חוק, מה שמקנה להם זכויות והטבות כספיות כמו לעובדים שכירים, אך גם מטיל עליהם חובות נוספים. הכרה כעובד עשויה להיות תוצאה של מערכת יחסים מתמשכת...
ההבדלים בין התפטרות לפיטורים הם משמעותיים ויש להם השלכות כלכליות, משפטיות ורגשיות עבור העובד והמעסיק. בעוד שפיטורים הם סיום יחסי עבודה ביוזמת המעסיק, התפטרות היא החלטת העובד לסיים את העסקתו. לכל אחד מהמקרים יש חוקים ותקנות המגדירים את הזכויות והחובות של שני הצדדים, כולל זכאות לפיצויי פיטורים, תקופת הודעה...
חוקי העבודה החדשים בישראל ובעולם מביאים לשינויים משמעותיים בתחום בקרת השכר בארגונים. חקיקה חדשה מתמקדת בשקיפות השכר, הגנה על זכויות עובדים, מניעת אפליה וחיוב מעסיקים לעמוד בתקנות מורכבות יותר. מטרת החוקים היא להבטיח תשלום הוגן ושוויוני, אך הם גם מציבים אתגרים ניהוליים ורגולטוריים לארגונים. מאמר זה יסקור...
בקרת שכר היא כלי מרכזי בניהול סיכונים פיננסיים בארגונים. עם התפתחות הטכנולוגיה והשינויים הרגולטוריים, החשיבות של ניהול שכר מדויק ושקוף עלתה משמעותית. טעויות בשכר עלולות להוביל לבעיות משפטיות, סיכונים כספיים ופגיעה במוניטין הארגון. בקרת שכר מדויקת מאפשרת לארגון לעמוד בדרישות החוק, למנוע טעויות, לשפר את...
לקוחות נכבדים, להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף. עדכון חקיקה – תקנות דמי מחלה מאת: עו”ד אלה כהן בחודש יוני 2024 התפרסם ברשומות תיקון לתקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה) (תיקון), התשפ”ד – 2024, אשר ייכנס לתקוף החל מהראשון לספטמבר 2024. מטרת התיקון היא...
השינוי הצפוי להיכנס לתוקף מהשבוע הבא, בו עובדים יוכלו להצהיר על מחלה ולקבל אישור מחלה ללא צורך בחתימת רופא, מהווה מהפכה בתחום הבריאות והתעסוקה בישראל. שינוי זה מגיע על רקע דיונים ארוכים בנוגע לדרכים להקל על מערכת הבריאות ולייעל את תהליכי העבודה, בעיקר על רקע מגפת הקורונה. רקע והצורך בשינוי מערכת הבריאות...
מבוא שוק העבודה בעולם ובישראל עובר שינויים משמעותיים בעשורים האחרונים, הן כתוצאה מהתפתחות טכנולוגית מואצת והן כתוצאה משינויים חברתיים ותרבותיים. אחד הנושאים המהותיים בהם מתמקדים הוא אורך שבוע העבודה והשפעתו על העובדים, המעסיקים והכלכלה הכללית. בהקשר זה, ההחלטה על קיצור שבוע העבודה במגזר הציבורי בישראל...
מסלקה פנסיונית – המדריך המלא חלק 1 אוֹ מסלקה פנסיונית – המדריך המלא חלק 2 המסלקה הפנסיונית היא כלי חשוב במערכת הפנסיונית הישראלית, שנועד להקל על ניהול המידע הפנסיוני של העובדים ולהנגיש אותו באופן פשוט ושקוף. בעידן שבו ניהול...
מסלקה פנסיונית – המדריך המלא חלק 1 אוֹ מסלקה פנסיונית – המדריך המלא חלק 2 המסלקה הפנסיונית היא כלי חשוב במערכת הפנסיונית הישראלית, שנועד להקל על ניהול המידע הפנסיוני של העובדים ולהנגיש אותו באופן פשוט ושקוף. בעידן שבו ניהול...
מעסיק יקר,מתקפת הפתע הקשה מרצועת עזה, הביאה אותנו למצב מלחמה אשר צפוי להימשך זמן רב. לאור הכרזת הקבינט על מלחמה והרחבת המצב המיוחד בעורף לכל הארץ, ישנם שיבושים משמעותיים בפעילות במשק. בתקופה מורכבת זו, הרינו לסקור את מגוון האפשרויות אשר עומדות בפניך כהיערכות למצב המלחמה, מזעור הנזקים הכלכליים העתידיים...