זכויות חיילי מילואים ובני זוגם

תיקון לחוק חיילים משוחררים

ביום 30.5.2024 פורסם תיקון לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), תש”ט-1949, במסגרת התיקון נקבעו הדברים הבאים:

1. בנוסף להגנה הקיימת היום ולפיה חל איסור על מעסיק לפטר עובד שלושים ימים לאחר תום שירות המילואים שלו ללא היתר מועדת התעסוקה במשרד הביטחון (ככל ששירות המילואים עלה על יומיים), יחול גם איסור על המעסיק לפגוע בהיקף המשרה או ההכנסה של העובד בתקופה המוגנת של השלושים ימים, לא היתר מועדת התעסוקה. פגיעה בהכנסה החלה במקום העבודה מכוח דין או הסכם קיבוצי  או פגיעה ברכיב השכר המשולם לעובד בהתאם לתפוקת עבודתו, ובלבד שהפגיעה בתפוקת עבודתו לא נגרמה מסיבות התלויות במעסיק , לא ייחשבו כפגיעה לעניין ההגנה כאמור לעיל.
   האיסור לפגוע על היקף משרה או הכנסה חל גם על מעסיק בפועל של עובדן קבלן.
   מעסיק שיפעל בניגוד לכך יהיה חשוף להליכים פליליים שבסמכות משרד העבודה בהתאם לסעיף העונשין הקבוע בחוק או סנקציות מנהליות בהתאם לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה.
2. חל איסור על מעסיק לפטר עובד בשל שירותו במילואים של בן זוגו או הורהו האחר של ילדו, בשל קריאתו לשירות מילואים או בשל שירותו הצפוי בשירות מילואים, לרבות בשל תדירות שירות המילואים או משכו, ואם פיטרו – בטלים הפיטורים; ילד לעניין סעיף זה הוא מי שטרם מלאו לו 14 שנים, וכן תלמיד עם צרכים מיוחדים כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד, התשמ”ח–1988.
   במסגרת הוראת שעה שתוקפה הוא עד ליום 31.12.2025 אלא אם תוארך ,נקבע כי חל על מעסיק איסור לפטר או להוציא לחופשה ללא תשלום ,כמשמעותה בתיקון, עובד שהוא הורה לילד (ילד עד גיל 14 או תלמיד עם צרכים מיוחדים או ילד אומנה שהוא אחד מהם) בתקופת השירות המילואים של ההורה האחר וזאת ללא היתר מועדת התעסוקה במשרד הביטחון. התנאים לכך הם ששירות המילואים הוא בנסיבות חירום לפי סעיף 8 לחוק שירות המילואים או שמשכו בפועל או משכו הצפוי הוא 21 ימים רצופים לפחות ובנוסף שהעובד הודיע למעסיק בכתב לגבי שירות המילואים לא יאוחר משלושה ימי עבודה מהמועד שבו המעסיק הודיע לעובד על הכוונה לפטרו או להוציאו לחופשה ללא תשלום. עד ליום 31.12.24 יחול האיסור לפטר או להוציא את העובד לחופשה ללא תשלום כאמור לעיל, גם 14 ימים לאחר תום שירות המילואים של ההורה שנמצא בשירות מילואים. מעסיק שיפעל בניגוד לכך יהיה חשוף להליכים פליליים שבסמכות משרד העבודה בהתאם לסעיף העונשין הקבוע בחוק או סנקציות מנהליות בהתאם לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה.
3. מעסיק שהוציא עובד לחופשה ללא תשלום לפני מועד פרסום החוק יהיה חייב לפנות לקבלת היתר מועדת התעסוקה במשרד הביטחון לקבלת היתר להמשך חופשה ללא תשלום שנקבעה לתקופה בלתי מוגבלת או שסיומה 30 ימים לפחות מיום 30.5.24. לתשומת הלב  החובה של המעסיק לפנות לועדת התעסוקה במשרד הביטחון היא תוך שבעה ימי עבודה מיום שהעובד הודיע למעסיק בכתב כי בן זוגו או הורהו האחר של ילדו משרת בשירות מילואים והשירות הוא בנסיבות חירום לפי סעיף 8 לחוק שירות המילואים, התשס”ח–2008, או שמשכו בפועל או משכו הצפוי הוא 21 ימים רצופים לפחות.
   מעסיק שיפעל בניגוד לכך יהיה חשוף להליכים פליליים שבסמכות משרד העבודה בהתאם לסעיף העונשין הקבוע בחוק או סנקציות מנהליות בהתאם לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה.
   משרד הביטחון מעניק לחיילי המילואים סיוע משפטי באמצעות עו”ד מומחה בדיני עבודה במימון מלא, לאחר קבלת אישור היועץ המשפטי למערכת הביטחון. לפרטים כאן.
4. לאור התיקון לחוק חיילים משוחררים כאמור לעיל , הוראת השעה הקבועה בחוק הגנה על עובדים בשעת החירום שתוקפה עד ליום 1.7.24 (אלא אם תוארך) תוקנה כך שההגנה מפני פיטורים בשל היעדרות או אי ביצוע עבודה בשל הצורך בהשגחה על ילד של בן זוג או הורהו האחר שנמצא בשירות צבאי תחול על משרתים שאינם משרתי מילואים ובניהם משרתי הקבע. 
5. במסגרת תיקון לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה נקבע כי בנוסף לאיסור להפלות עובד בשל שירות מילואים, קריאתו לשירות או שירותו הצפוי לפי הקבוע בסעיף 2 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, יחול איסור גם להפלות את בן זוגם או הורהו האחר של ילדם  בשל עילות אלה. הפליה כאמור לפי חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה מהווה עבירה פלילית שבסמכות משרד העבודה וכן מקנה סעדים אזרחים בבית הדין לעבודה לנפגע/ת. 

מצ”ב קישור לנוסח התיקון כפי שפורסם
הנוסח המפורסם ברשומות הוא זה המחייב.