- עודכן לפני: 2 שנים
תוכן עניינים
מבוא
מבצע “עלות השחר” הינו מבצע צבאי שהחל ביום שישי 5/8/2022 כנגד מטרות ארגון הג’יהאד האסלאמי ברצועת עזה.
עם תחילת המבצע הכריז שר הביטחון על מצב מיוחד בעורף בטווח של עד 80 ק”מ מרצועת עזה.
לאחר ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, חתמה שרת הכלכלה והתעשייה, ח”כ אורנה ברביבאי, על צו להחלת פרק ד’ לחוק שירות עבודה בשעת חירום.
המשמעות: עובדים במפעלים למתן שירותים קיומיים יכולים להמשיך ולעבוד בשטח שהוכרז “במצב מיוחד בעורף”, בהתאם להנחיות ההתגוננות של פיקוד העורף.
מדובר במפעלים המספקים מוצרים / שירותים קיומיים כדוגמת תשתיות מים, חשמל, דלק, גז, רפואת חירום (בתי חולים, בתי חולים גריאטריים, מכוני דיאליזה, מוסדות סיעודיים ושירותים תומכים), רפואה בקהילה (קופות חולים ושירותים תומכים), אספקת מזון, מוסדות רווחה ושירותים תומכים, שירותי תחבורה, נמלים, רשויות מקומיות, משרדי ממשלה ומפעלים התומכים את הצבא וכדומה.
שאלות & תשובות
התשובות שלהלן מתבססות על הסכמים, כפי שנקבעו בעבר – בסמוך לסיום תקופות החרום והוראות חוק הגנה על עובדים בשעת חרום.
כאמור אין הצדדים ליחסי עבודה קובעים את הפיצוי וגובהו בעתות ואזורי הלחימה, אלא הנושא נבחן ומוכרע בדיעבד.
דוגמאות בהן זכו העובדים לפיצוי בארועים דומים:
בהסכמים והסדרים שגובשו בתקופות לחימה בעבר נקבע כי תושבי יישובים שהיו באזור המוכרז רלוונטי מהרצועה יהיו זכאים לפיצוי. למשל, בעניין זה ראה צוי הרחבה בעניין הסכם קיבוצי מבצע שומר החומות מיום 21.12.2021, צו הרחבה הסכם קיבוצי בעקבות מבצע עמוד ענן, צו הרחבה להסכם פיצוי לעובדים במבצע צוק איתן וכדומה, שם חויבו המעסיקים בדיעבד לשלם שכר לעובדים, שנעדרו מהעבודה בשל הנחיות כוחות הביטחון שלא להגיע למקום העבודה.
כך גם ניתן פיצוי בתקופות הלחימה בעופרת יצוקה, בעמוד ענן ובצוק איתן, בכפוף לתנאים, שנקבעו בהסכמים קיבוציים וצווי הרחבה.
הפיצוי עבור היעדרות בעתות לחימה ניתן למעסיקים ולא ישירות לעובדים.
על המעסיקים לשלם שכר עובדיהם, כאילו עבדו כרגיל. פיצוי המעסיקים על תשלום השכר יתקבל (בכפוף להסכמות), בעקבות תביעות שיגישו לאוצר, כפי שנקבע בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) נזק מלחמה ונזק עקיף (הוראת שעה) התשס”ט 2009.
*האם עובדים שנעדרו מעבודתם זכאים לפיצוי בשל ההכרח להישאר עם ילדיהם בבית בשל סגירת מוסדות הלימוד עקב המצב הביטחוני?*
עובדים שנאלצו להישאר בבית ולשמור על ילדיהם בעקבות הודעות פיקוד העורף קיבלו בעבר פיצוי על כך.
בחוק הגנה על עובדים בשעת חרום, מדובר בעובדים שנותרו בבית עם ילדיהם (זאת עד גיל 14) בשל סגירת מוסדות חינוך בהוראת פיקוד העורף.
לא. הפיצוי ניתן להורים לילדים עד 14. הגדרת ילד נקבעה בחוק ההגנה על עובדים לשעת חרום תשס”ו 2006.
תשלום השכר מותנה בתנאים, כפי שנקבעו בהסכמים קיבוציים, בעקבות אירועים ביטחוניים ובהם קביעת פיקוד העורף כי מדובר במקום עבודה שאינו מוגן.
אם לפי הנחיות פיקוד העורף נקבע כי באזור שבו העובדים מועסקים צריך להישאר במרחב מוגן ולא לצאת לעבודה, אז ככל הנראה, על פי תקדימי עבר, יהיו זכאים לתשלום שכר.
אם מקום העבודה נמצא מחוץ לטווח הסכנה, והעובדים לא הגיעו לעבודה, אז לא יהיו זכאים לשכר.
לא. על פי החוק, אסור למעסיקים לפטר עובדים שנקראו לשירות מילואים במהלך השירות ובמשך 30 יום לאחריו.
חקיקה ועדכונים
מקור מידע
- דף זה עודכן לאחרונה בתאריך 06.08.2022
- מקור: זרוע העבודה - יחסי עבודה
עוד בנושא דיני עבודה…
- קידום שכר שווה לנשים וגברים במקום העבודה – מדריך למעסיק/ה
- עדכוני פסיקה וחקיקה ספטמבר 2022
- זכויות מלצרים
- משרת אמון ושעות נוספות
- הכרה ביחסי עובד - מעסיק למפתח אפליקציה
- בכירה שחזרה מחופשת לידה גילתה שהוחלפה בגבר – המעסיקה תפצה
- המגפה השקטה: בית הדין הארצי פסק 300 אלף ש׳ לעובד שעבר התעמרות
- ניכויים מותרים ואסורים מתלוש השכר
- הלנת שכר
- חשבי שכר
- פריסת תשלום דמי הביטוח הלאומי
המדריך שלפניך יכול לסייע לך, המעסיק/ה, לבדוק האם קיימים פערי שכר בארגונך ואם נמצאו כאלה – לתכנן...
לקוחות נכבדים, להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף. המשך…
נושא ההעסקה בתחום המלצרות בישראל היה מאז ומתמיד כר פורה להפרות חוקי העבודה. תורמת לכך העובדה שעל פי רוב...
תוכן עניינים משרת אמון מהי משרת אמון? האם כל עובד שכיר במשרת ניהול נכנס לקטגוריית של “משרת אמון”? ולמה...
תוכן עניינים הקדמה בפסק דין זה נידונה סוגיית קיומם של יחסי עובד-מעסיק. הפסיקה לאורך השנים קבעה שורת...
מנהלת מערכות מידע נעדרה מעבודתה כ-10 חודשים עקב שמירת הריון וחופשת לידה. כשחזרה לחברה התברר שמשרתה אוישה...
בפסק הדין התקבל ערעורו של עובד לשעבר בבית החולים “זיו” על פיצוי בסך 60,000 שקל שנפסק לטובתו...
והפעם נדבר על ניכויים מותרים ואסורים מתלוש השכר 1. כללי:אין לנכות משכרם של עובדים אלא סכומים שהותרו בניכוי...
שכר שלא שולם עד ליום התשיעי שלאחר המועד לתשלומו כאמור, הוא שכר מולן. שכר מולן הוא גם סכום שלא הועבר על...
כולנו יוצאים לעבודה כדי להרוויח כסף, וגם מי שמפיק ממקום עבודתו סיפוק והנאה בשורה התחתונה רוצה לקבל תמורה...