חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

דף הבית » זכויות עובדים » תנאי עבודה » מה דינם של ימי מחלה ששולמו לעובדת לאחר שהתברר כי אישורי המחלה שהוציאה היו פיקטיביים?
חדשות האתר

מאמרים חדשים

קטגוריות
ארכיון מאמרים
נובמבר 2024
א ב ג ד ה ו ש
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

מה דינם של ימי מחלה ששולמו לעובדת לאחר שהתברר כי אישורי המחלה שהוציאה היו פיקטיביים?

  • עודכן לפני: 2 שנים 

בפרשה זו, אשר הגיעה לפתחו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו, הגישה העובדת (להלן: “התובעת”) תביעה כנגד מעסיקתה (להלן: “הנתבעת”), בה טענה מספר טענות לעניין סיום העסקתה ודרשה תשלום פיצויים בגין זכויות שונות שלטענתה נגזלו ממנה.

בין הזכויות שהנתבעת לא עמדה על קיומן לטענת התובעת: עריכת שימוע כדין, עמידה בחוקת העבודה של הרשויות המקומיות לעניין הודעה מוקדמת ועוד.

בנוסף לכך, עתרה התובעת לסעד כספי על פי חוק איסור לשון הרע לנוכח טענתה כי הותקפה ע”י מנכ”ל הנתבעת.

התובעת הועסקה במשרדי הנתבעת כמנהלת חשבונות וכמזכירת המנכ”ל למשך 9 שנים.

הנתבעת הינה החברה הכלכלית לפיתוח כפר יונה בע”מ – תאגיד אשר נמצא בשליטה מלאה של עיריית כפר יונה.

פירוט העובדות כפי שעלה מחומר הראיות:

ביום 01.05.2016 הגישה הנתבעת לתובעת זימון לשימוע בטענה, כי זו לא ביצעה את עבודתה במשרד כבעבר וכי תפוקת עבודתה ירדה באופן משמעותי .

השימוע נערך ביום 22.05.2016 וביום שלאחריו הגישה התובעת לנתבעת אישורי מחלה עד ליום 07.07.2016.

ביום 26.06.2016 ניתן לתובעת מכתב פיטורים, כאשר סיום העסקתה נקבע ליום 30.07.2016.

 ביום 28.06.2016 התובעת הגיעה לעבודתה במשרדי הנתבעת, וביום 24.07.2016 אירעה תקרית בין התובעת ובין מנכ”ל הנתבעת.

בעקבות אירוע זה, התובעת הגישה תלונה במשטרה ומאז לא שבה לעבודה במקום.

בתגובה לתביעה הגישה הנתבעת כנגד התובע תביעה שכנגד ובמסגרתה עתרה למתן סעד הצהרתי אשר לפיו התובע אינו זכאי לפיצויים ולדמי הודעה מוקדמת זאת מאחר ולטענתה כאמור, התובע ביצע מעשי גניבה חוזרים ונשנים ממקום העבודה ותוך עבודתו.

יתר על כן, עתרה הנתבעת גם להשבת רכיב הפיצויים שהפרישה לזכות התובע בקופת הגמל וכן לפיצוי כספי בגין מעשי הגניבה שייחסה לו.

בית הדין התייחס בפסק דינו לפסיקה קודמת של בית הדין הארצי (פרשת שיליץ) אשר במסגרתה הורה בית הדין הארצי על שלילת פיצויים מלאים לעובד אשר הוכח כי נטל לכיסו מכספי המעסיק, אולם ציין כי במקרה דאז דובר על מנכ”ל עמותה שחלה עליו חובת אמון מוגברת ועל היקף גניבה אשר עמד על 1.4 מיליון ₪.

במקרה דנן, הוסבר בפסק הדין כי המדובר בעובד שאינו בדרג הבכיר אשר לא ניתן היה לקבוע באופן מפורש את היקף הגניבה שביצע ועל כן, בנסיבות אלה ראה בית הדין האזורי את העונש שנתן, יחד עם פיטורי העובד כעונש מספק ומרתיע דיו.

לעניין טענת התובע לעריכת שימוע שלא כדין, נקבע כי לנוכח החשדות החמורים כנגדו, הנתבעת הייתה רשאית “לזרז” את הליך השימוע על מנת למנוע נזקים פוטנציאליים נוספים שעלולים להתרחש כתוצאה מהמשך העסקתו.

כמו כן, הוכרע כי אכן הנתבעת אפשרה לתובע לבקש  לדחות את מועד השימוע (שנערך יום למחרת מהמצאת מכתב השימוע לעובד) למרות שבית הדין ציין כי הוא אינו רואה פגם בקביעת מועד מזורז לשימוע בנסיבות אלו וזאת מאחר וההחלטה הסופית לעניין הפיטורים התקבלה לאחר שיחה נוספת עם התובע, מלבד השימוע.

התובע טען בנוסף כי הנתבעת לא הציגה בפניו את הראיות המבססות את החשד לגניבה, אולם זו טענה כי היא הייתה מנועה מלעשות כן על מנת שלא לפגוע בחקירת המשטרה ובכל אופן, קבע בית הדין כי בנסיבות אלו, אין פגם בכך שהנתבעת לא הציגה בפני התובע את הראיות אשר ביססו את חשדה.

לעניין דרישת התובע להשלמת הפרשות לפנסיה ולפדיון ימי חופשתו, הכריע בית הדין כי דרישת התובע לתשלום הפרשי הפרשות לפנסיה נדחית ומנגד, דרישתו לפדיון ימי חופשה שלא מומשו התקבלה בהתאם לערך היום של העובד אשר עמד על 370 ₪  לטענת הנתבעת ולא לפי ערך היום שטען לו התובע אשר עמד על 468 ₪.

לעניין התביעה שכנגד אותה הגישה הנתבעת כנגד התובע ובה היא עתרה לתשלום פיצוי  עבור הנזק שגרם לה האחרון, נקבע כי הנתבעת לא הרימה את נטל ההוכחה לפיה הסחורה המופיעה ברשימת החוסרים של החברה היא זו שנגנבה במלואה ע”י התובע וכן לא הוכיחה את שווי הסחרה שנגנבה ואת סכום הנזק, לכן התביעה שכנגד נדחתה.

לסיכום

בסופו של דבר, על פי פסק דין זה, אנו למדים כי כאשר נפסק כי עובד אכן ביצע עבירה פלילית כמו גניבה במקום העבודה ופוטר בגינה, בהחלט ייתכן מצב בו בית הדין יפסוק שלילת פיצויים להם היה זכאי העובד במצב רגיל של פיטורין, בחלקם או במלואם בהתאם לנסיבות.

תוכן עניינים