מבוא
החיסכון הפנסיוני הוא אחד הנושאים המרכזיים בחיי העבודה של כל אדם, המבטיח יציבות כלכלית ורווחה כלכלית בגיל הפרישה. בתכנון פיננסי ארוך טווח, חשוב להכיר את המושגים המרכזיים בתחום החיסכון הפנסיוני, להבין את סוגי התוכניות השונות, ולדעת איך ניתן למקסם את ההטבות והמענים הקיימים לטובת פרישה נוחה. המאמר הבא סוקר את המושגים המרכזיים שיש להכיר, תוך התייחסות ליתרונות והחסרונות של כל סוג חיסכון, על מנת להקנות ידע וכלים לבחירה מושכלת בתכנון הפנסיה.
קרן פנסיה – תכנית חיסכון לטווח ארוך המיועדת להבטיח הכנסה חודשית לעובדים לאחר גיל פרישה. קרנות הפנסיה כוללות מרכיב של חיסכון לצד כיסויים ביטוחיים למקרה של נכות ופטירה.
פנסיה תקציבית – סוג פנסיה שבו ההכנסה לגמלאי ממומנת מתקציב המדינה או על ידי מעסיק במגזר הציבורי. אין צורך בהפקדות חודשיות מצד העובד.
פנסיה צוברת – פנסיה המבוססת על הפקדות חודשיות של העובד והמעסיק לקרן פנסיה. הכספים שנצברים מושקעים בשוק ההון, והקצבה מחושבת לפי הסכום שנצבר וגיל הפרישה.
ביטוח מנהלים – תכנית חיסכון פנסיוני אלטרנטיבית לקרן פנסיה, הניתנת במסגרת פוליסה שמנוהלת על ידי חברות ביטוח. היא כוללת כיסויים ביטוחיים ופיצויים לנפגעים.
קופת גמל – תכנית חיסכון לטווח ארוך, אשר אינה כוללת מרכיב ביטוחי, ונועדה לחיסכון לפנסיה או כהשקעה הונית.
קרן השתלמות – תכנית חיסכון לשכירים ולעצמאים שמיועדת לתקופות של 6 שנים ומעלה, המאפשרת משיכת כספים פטורה ממס ומיועדת לחיסכון אישי.
דמי ניהול – תשלומים הנגבים מתוך הפקדות או מתוך הסכום שנצבר בקרן הפנסיה או בקופת הגמל, המשולמים לגוף המנהל את החיסכון.
חיסכון הוני – סוג חיסכון שניתן למשוך כסכום חד-פעמי במקום קצבה חודשית, כמו בקופות גמל, המיועד למטרות שונות מלבד פנסיה.
גיל פרישה – הגיל שבו עובד יכול להתחיל לקבל קצבה מקרן הפנסיה. גיל הפרישה החוקי בישראל הוא 67 לגברים ו-62 לנשים, אולם ניתן לדחות את קבלת הקצבה בהתאם לצורך.
היוון קצבה – תהליך שבו הפורש מקבל חלק מהקצבה כסכום חד-פעמי (הון), במקום לקבל קצבה חודשית לכל חייו.
קרן פנסיה כללית – קרן פנסיה המיועדת לכל עובד המעוניין בהפרשות נוספות, ללא כיסוי ביטוחי למקרה נכות או פטירה.
קצבה מוכרת – הכנסה פנסיונית הפטורה ממס עד סכום מסוים, בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה ולתקרות הפטור.
פטור ממס על קצבה – תקרת סכום המאפשרת לקבל פטור ממס על הכנסה פנסיונית, בהתאם לגיל הפרישה ונתונים נוספים של הפורש.
תכנית פנסיונית לעצמאים – מסלול פנסיוני שהמדינה מחייבת עצמאיים להפקיד אליו, כדי להבטיח להם הכנסה בעת פרישה.
הפקדה לפנסיה – התשלומים החודשיים שמפקידים העובד והמעסיק לקרן הפנסיה, קופת הגמל או ביטוח המנהלים.
מסלול השקעה – אפשרות לבחור את האפיקים בהם מושקעים הכספים בקרן הפנסיה או קופת הגמל, בהתאם לרמת הסיכון ולמאפייני המשקיע.
תשואה – הרווח או ההפסד שהושג מהשקעת הכספים בקרן הפנסיה או קופת הגמל, הנמדד כאחוז מהסכום המושקע.
פנסיה חובה – חוק המחייב כל מעסיק להפריש כספים לפנסיה עבור עובדיו, כולל עבור עצמאים, בהתאם לחוק הפנסיה משנת 2008.
מדד תשואה מינימלי – מדד שקובע את שיעור התשואה המינימלית שעל קרן הפנסיה להשיג כדי לעמוד בדרישות החוק.
זכויות פנסיוניות – כלל הזכויות וההטבות של עובד על פי קרן הפנסיה שלו, כולל קצבה חודשית, ביטוח נכות, ביטוח שארים ועוד.
תקופת אכשרה – תקופת זמן שבה המבוטח אינו זכאי עדיין לכל ההטבות הביטוחיות בקרן הפנסיה, ונדרשת בדרך כלל לצבירת ותק.
ביטוח שארים – כיסוי ביטוחי במסגרת קרן פנסיה שמבטיח תשלום קצבה לבני המשפחה הקרובים במקרה של פטירת המבוטח.
כיסוי לנכות – כיסוי ביטוחי הנכלל בקרן פנסיה צוברת, אשר מבטיח קצבה חודשית למבוטח במקרה של אובדן כושר עבודה.
פנסיה מוקדמת – אפשרות לפרוש מוקדם ממקום העבודה ולקבל קצבה חודשית לפני גיל הפרישה החוקי, בהתאם לתנאים בקרן הפנסיה.
תקופת קצבה – התקופה שבה הקצבה הפנסיונית משולמת למבוטח לאחר הגעתו לגיל פרישה, ועד לסיום חייו.
מקדמי קצבה – גורם מספרי המשמש לחישוב הקצבה הפנסיונית לפי גילו של המבוטח, תוחלת החיים שלו והסכום הצבור בקרן הפנסיה.
תקרת פנסיה – הסכום המקסימלי שעליו ניתן לקבל הטבות מס בהפקדות לקרן הפנסיה, כפי שנקבע על ידי רשות המיסים.
ערבות הדדית – מודל כלכלי שבו הכספים בקרנות פנסיה משולמים לכלל המבוטחים על פי צרכיהם, במקום שכל כספי החיסכון ישמשו את המבוטח הספציפי.
הטבת מס פנסיונית – הנחות וזיכויים במס שניתנים על הפקדות לקרן פנסיה, מתוך מטרה לעודד חיסכון פנסיוני.
קרן פנסיה ברירת מחדל – קרן פנסיה שהמדינה בחרה כפתרון לעובדים שאין להם קרן פנסיה קיימת, ומציעה דמי ניהול נמוכים.
מסלול דמי ניהול מופחתים – מסלול שבו דמי הניהול נמוכים מהמקובל בקרנות פנסיה, בדרך כלל עבור קרנות ברירת מחדל או לקוחות זכאים.
קצבת זקנה מביטוח לאומי – קצבה חודשית המשולמת לגמלאים בישראל על ידי המוסד לביטוח לאומי במטרה לספק הכנסה מינימלית לגיל פרישה.
פנסיה קצבתית – מסלול פנסיה שבו המבוטח מקבל קצבה חודשית לכל חייו, על בסיס הכספים שנצברו בקרן הפנסיה.
פנסיה הונית – מסלול פנסיה שבו המבוטח מושך את כספי הפנסיה כסכום חד-פעמי (הון) במקום לקבל קצבה חודשית.
ריבית דמוגרפית – ריבית שנקבעת לפי תוחלת החיים הצפויה של המבוטח ומשפיעה על חישוב גובה הקצבה.
מקדם קצבה משתנה – מקדם קצבה המאפשר התאמה לאורך החיים המשתנה של המבוטח, ומבטיח תשלום קצבה בהתאם לשינויים בתוחלת החיים.
פנסיה משלימה – אפיק פנסיוני נוסף לפנסיה הבסיסית, שמאפשר להגדיל את ההכנסה לאחר הפרישה באמצעות קופות גמל, קרנות השתלמות וכדומה.
ערכי פדיון – ערכם של הכספים הצבורים בקרן הפנסיה אם המבוטח מחליט למשוך את הכספים לפני גיל פרישה.
משיכה מוקדמת – משיכת כספי הפנסיה לפני גיל פרישה, אשר עשויה להיות כרוכה בתשלומי מס ובוויתור על חלק מההטבות.
סעיף 14 – סעיף בחוק פיצויי פיטורים המאפשר הפקדת פיצויים לקופת הפנסיה, כך שהעובד יהיה זכאי לפיצויים גם אם יעזוב את מקום עבודתו מיוזמתו.
סיכום
הבנת המושגים והכלים הקיימים בתחום החיסכון הפנסיוני היא בסיס חיוני לתכנון פרישה בטוחה. ניהול נכון של החיסכון הפנסיוני, תוך הבנה מעמיקה של כל מרכיב ומושג, תורם להבטחת חיסכון מותאם ומאפשר לבנות רשת ביטחון כלכלית לשנים הבאות
