- עודכן לפני: 2 שנים
סעיף 2(2)(א) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ”א- 1961
“השתכרות או ריווח מעבודה; כל טובת הנאה או קצובה שניתנו לעובד ממעבידו; תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו, לרבות תשלומים בשל החזקת רכב או טלפון, נסיעות לחוץ לארץ או רכישת ספרות מקצועית או ביגוד, אך למעט תשלומים כאמור המותרים לעובד כהוצאה; שוויו של שימוש ברכב או ברדיו טלפון נייד שהועמד לרשותו של העובד; והכל – בין שניתנו בכסף ובין בשווה כסף, בין שניתנו לעובד במישרין או בעקיפין או שניתנו לאחר לטובתו”.
בנושא שלהלן נעסוק בפירוש חלק ההגדרה המתייחס ל-“בכסף ובין בשווה כסף, בין שניתנו לעובד במישרין או בעקיפין”.
שווי מתנות
מתנות חייבות במס בגין שוויין. למשל: תלושי שי, גיפט קארד, מתנה מוחשית (שווי או עלות), כסף, מתנות לרגל אירועים אישיים: בר מצווה, ברית, ומתנות לימי הולדת, יום האם ועוד. כל מתנה שהעובד מקבל, שוויה יחויב במס. לצורך זה, מתנה יכולה להיות בכסף או בשווה כסף, במישרין או בעקיפין.
חריג ראשון: פטור שנתי עבור מתנות לרגל אירועים אישיים. רשויות המס מעניקות הקלה כאשר מדובר במתנה לרגל אירוע אישי. אירוע אישי הוא אירוע לא מחזורי, כלומר אירוע שאינו חוזר על עצמו מידי שנה בתאריך קבוע, למשל: חתונה או ברית. ימי הולדת או יום המשפחה שחוזרים על עצמם מדי שנה הם מחזוריים ולכן אינם אירוע אישי.
הפטור על פי החוק:
פטור שנתי של עד 220 ₪ בשנה עבור אירועים אישיים לא מחזוריים. הפטור הינו עד 220 ₪ בשנה (לא לאירוע!). אם בשנה אחת ניתנו יותר ממתנה אחת בגין אירוע אישי, אזי יש לוודא שרק הסכום עד 220 ₪ בשנה לא יחויב במס.
חריג שני: במקרה של תלושי שי מותר לזקוף לעובד שווי מתנה לפי עלות התלושים למעסיק ולא לפי השווי המוצג בהם, כי ערך המתנה לא בהכרח יהיה הסכום שנתן המעסיק (אם, למשל, יש מבצעים וכו’). לפי פסק-דין צינומטל – ניתן לזקוף לעובד שווי לפי עלות התלושים למעסיק ולא לפי הערך הנקוב שלהם.
השתלמויות
הכלל: השתלמות ששומרת על הקיים לא תחויב בשווי. השתלמות שיוצרת משהו חדש, יתרון מתמיד – תחויב בשווי.
על מנת לדעת אם השתלמות תחויב במס אם לאו, יש לבדוק אם ההשתלמות היא לשם שמירה על משהו שכבר קיים או שהיא יוצרת משהו חדש, יתרון מתמיד. למשל, חשבי שכר זקוקים למספר שעות השתלמות בשנה כדי לשמור על התעודה, והמעסיק שילם עבור חשב השכר את מחיר ההשתלמות. האם העובד יחויב בשווי לצורכי מס? ההשתלמות מאפשרת לחשב השכר לשמור על המקצוע שלו ולכן העובד לא יהא חייב במס.
כשההשתלמות שומרת על הקיים, כלומר השתלמות בתחום העיסוק, אזי העובד לא יהיה חייב במס. אם ההשתלמות יוצרת משהו חדש אז הוא יחויב במס, למשל השתלמות בעיצוב בגדי ים או לימוד תואר ראשון במנהל עסקים יהוו יצירת תחום חדש, שלא היה לעובד לפני כן. במקרים של יצירת יתרון מתמיד, יצירת מקצוע חדש או עבודה חדשה, העובד יחויב במס בגין השווי.
תארים אקדמאיים תמיד ייחשבו יצירת יתרון מתמיד, משהו חדש, ולכן העובד יחויב במס בגין השווי, וזאת גם אם התואר קשור ישירות לתחום העיסוק של העובד.
- ע”א 141/54 ד”ר לילי וולף-בלוך נ’ פקיד שומה ירושלים
רופאת שיניים טסה לרומניה ללמוד נושאים חדשים. בית המשפט פסק, שאכן היא למדה טכניקות חדשות אבל היא נשארה רופאת שיניים, ובלימוד טכניקות חדשות היא שומרת על המקצוע שלה. מכיוון ששמרה על הקיים, הגם שזו התפתחות, היא לא חויבה במס.
ספרות מקצועית
הכלל: ספרות הקשורה למקצוע – העובד אינו חייב במס בגין השווי; ספרות אחרת שאינה עוסקת במקצוע – תחויב בשווי למס.
רכישת ספרות בתחום העיסוק של העובד: ספרים, דמי מנוי שנתי לאתר, ירחון, מגזין וכיוצא בזה, לא תחויב במס. למשל, כאשר מעסיק קנה לחשב השכר בחברתו את ספרי החקיקה, מכיוון שהעובד זקוק להם לצורך עבודתו, העובד לא יחויב במס בגין השווי. אם, לעומת זאת, המעסיק רכש לעובד מנוי לעיתון אופנה, שהוא אמנם ספרות, אך אינו קשור לעבודה, העובד יחויב במס.
ביגוד
הכלל: אם ניתן ביגוד המשויך או המזוהה למקום העבודה בלבד – העובד לא יחויב במס בגין השווי שלו; ביגוד שאינו שייך למקום העבודה בלבד – העובד יחויב במס בגינו.
כאשר המעסיק נותן לעובד בגדים המיועדים לעבודה בלבד, למשל: חלוק אחיות, גלימה לעורך-דין, סרבל לעובד בית דפוס – הביגוד הוא לצורכי העבודה בלבד, ולכן העובד לא יחויב במס בגינו.
כאשר הביגוד ראוי ומתאים ללבוש מחוץ למקום העבודה – הוא יחויב בשווי.
דמי ביגוד / קצובת ביגוד
יש מעסיקים שנותנים לעובד תוספת כסף לשכר בגין ביגוד, ללא שיוך הביגוד למקצוע או למקום העבודה; במקרים כאלו, תוספת השכר עבור הביגוד מחויבת במס.
קבצים להורדה
פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ”א- 1961
עוד באותו נושא…
העובדת הוכרה כנפגעת עבודה בשל לחץ במקום העבודה
עודכן לפני: 2 שנים ב”ל 66756-05-19 פלונית נ’ המוסד לביטוח לאומי הפסיקה שבנדון קיבלה את תביעתה של עובדת עירייה אשר לקתה באירוע מוחי. בתביעה נטען כי
סיום יחסי עבודה
עודכן לפני: 2 שנים שעה שיחסי העבודה, בין אם ע”י המעסיק ובין אם ע”י העובד, מגיעים לסיומם, על כל אחד מהצדדים לפעול על פי דין על
הטרדות מיניות במקום העבודה
עודכן לפני: 2 שנים החוק למניעת הטרדה מינית, תשנ”ח-1998 מגדיר אילו התנהגויות מהוות הטרדה מינית והתנכלות, ומתייחס בין היתר גם להטרדה מינית אשר מתרחשת במסגרת יחסי
הוצאות נסיעה
עודכן לפני: 2 שנים תוכן עניינים מאמר זה יכלול שלושה חלקים: הוראות צו הרחבה לנסיעות פירוט המצבים בהם על המעסיק לשלם לעובד בגין זמן הנסיעה
מה דינם של ימי מחלה ששולמו לעובדת לאחר שהתברר כי אישורי המחלה שהוציאה היו פיקטיביים?
עודכן לפני: 2 שנים בפרשה זו, אשר הגיעה לפתחו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו, הגישה העובדת (להלן: “התובעת”) תביעה כנגד מעסיקתה (להלן: “הנתבעת”),
משרת אמון ושעות נוספות
עודכן לפני: 2 שנים תוכן עניינים משרת אמון מהי משרת אמון? האם כל עובד שכיר במשרת ניהול נכנס לקטגוריית של “משרת אמון”? ולמה חשוב להבחין בין