בית הדין ביטל את פיטורי העובדת והבהיר-ראוי כי מעסיק יקבע כללים ברורים בנוגע להתבטאויות פוליטיות
מאת: עו"ד רינת טבאי
סע"ש (תא) 20572-11-23 ניתן ביום 30/11/23.
העובדות
העובדת עובדת בחברת משען (להלן: המעסיק) במשך 11 שנים.
יום לאחר תחילת מלחמת "חרבות ברזל", העובדת ישבה בחדר האוכל במקום העבודה יחד עם עובדים נוספים. במהלך השהות בחדר האוכל התקיימה שיחה על אירוע הטבח מיום 07/10/2023, בו חמאס ביצע את מעשי הזוועות.
העובדים שוחחו על מה שקרה בזמן המלחמה. אחת מהעובדות שנכחה במקום התייחסה למעשי חמאס וציינה כי לא מבינה איך אפשר להרוג נשים וילדים? – בתגובה לכך העובדת נשוא פס"ד התייחסה לדבריה באומרה כי צה"ל עושים דברים יותר גרועים מזה וכי צה"ל הורג ילדים.
דבריה של העובדת עוררו "סערה" בחדר האוכל וחלק מהסועדים עזבו את שולחן האוכל.
כעבור יומיים, אותה עובדת ניהלה שיחה בעלת אופי פוליטי עם שומר הבניין במקום העבודה.
בעקבות האירועים האמורים, נשלחה הודעת מייל לעובדים בדרישה לשים בצד מחלוקות פוליטיות ולהמשיך את סדר יום העבודה התקין.
התרחשות נוספת ארעה כאשר שהתה העובדת יחד עם העובדים במקלט בעקבות אזעקה שנשמעה. במהלך שהותם במקלט הם צפו בטלוויזיה בה שודר על חיילי צה"ל בעת פעילות צבאית. העובדת ביוזמתה בעת הצפייה בטלוויזיה אמרה "פושעי מלחמה". העובדת נשאלה אם התייחסה בדבריה לחיילי צה"ל, וזו השיבה : "כן, הם פושעי מלחמה".
האירועים הנ"ל עוררו מהומה וכעס גדול במקום העבודה, בין היתר בעקבות כך שחלק מבני משפחתם של העובדים משרתים בצבא.
בעקבות זאת, זומנה העובדת תחילה לבירור ולאחר מכן לשימוע וכעבור מס' ימים פוטרה מהעבודה.
העובדת עתרה לביה"ד לביטול פיטוריה על מנת שתוכל לחזור לעבודה, שכן לטענתה, חלק מהאמירות היו מכוונות לראש הממשלה נתניהו שהוא לדעתה פושע מלחמה.
בנוסף לזאת, טענה כי סולקה מהעבודה רק בשל דעותיה הפוליטיות והשקפותיה האישיות אשר לכשעצמן אינן מהוות עילה לפיטורים והפיטורים הם בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה ונעשו בחוסר תום לב ולכן מן הראוי שיבוטלו.
הכרעת הדין
ביה"ד קבע כי נפלו פגמים בהליך הפיטורים.
ביה"ד ציין כי אכן יש סלידה עמוקה מדבריה של העובדת, אך יחד עם זאת נקבע כי אין זה מצדיק פיטורים שהם בניגוד לחוק.
מן הראוי כי מעסיק יקבע כללים ברורים בנוגע להתבטאויות פוליטיות במקום העבודה:
ביה"ד התייחס להודעה שנשלחה לעובדים ופירט כי חלק מהפגמים שנפלו בהליך הפיטורים היו בהודעה שהפיץ המעסיק בקרב העובדים.
לטענת ביה"ד, נוסח ההודעה בה העובדים מתבקשים לשים את המחלוקות הפוליטיות בצד הוא נוסח בעייתי, שכן, מן הראוי היה שמעסיק יפיץ הודעה בדמות מסמך שכולל את כללי ההתנהגות בזמן חירום, ובוא יפרט בפני העובדים את המותר והאסור. כמו כן, על המסמך לציין כי כל הפרה של כללים אלו תחשב כהפרת משמעת ותגרור סנקציות.
ביה"ד הוסיף כי לצורך דיוק הדברים, מאחר ויש חשיבות רבה כאשר מדובר בהגבלה של חופש הביטוי, חשוב שהדבר ייעשה תוך ליווי משפטי צמוד ובמידתיות הראויה. מקום עבודה מהווה מקור פרנסה בעבור העובדים ולכן חלה חובה על המעסיק לנהוג בזהירות כאשר הוא מפעיל את סמכותו הניהולית כלפי עובדיו. בין היתר קבע ביה"ד כי ההודעה שנשלחה לעובדים לא יכולה להיות בסיס לפיטורי העובדת.
בהתאם לכך, ולאור שיקולים נוספים כגון התייחסות להתנצלותה של העובדת וקושי ראייתי להוכחת המעסיק לכך שעובדים נוספים נעלבו מאמירותיה של העובדת קבע ביה"ד כי הפיטורים אינם חוקיים ואין להם תוקף משפטי ועל כן, העובדת תוכל לחזור לעבודתה.
