- עודכן לפני: 2 שנים
תעסוקת אנשים עם מוגבלות בגופים ציבוריים
עלון זה מפרט מידע בנושא תעסוקת אנשים עם מוגבלות בגופים ציבוריים. המידע מוגש מטעם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים. הנציבות פועלת לקידום שוויון זכויות ולהשתלבותם הפעילה של אנשים עם מוגבלות בישראל.
בישראל חיים כיום כ-1,400,000 אנשים עם מוגבלות, המהווים כ- 20% מהאוכלוסייה הבוגרת. אנשים עם מוגבלות כוללים אנשים עם מוגבלות פיזית, חושית (כגון ראייה ושמיעה ) קוגניטיבית, נפשית, תקשורתית ועוד. אנשים עם מוגבלות נתקלים לא פעם בסביבה לא נגישה או מפלה, כזו היוצרת עבורם חסם ואינה מקבלת את זכותם הבסיסית והטבעית להיות חלק טבעי בתוכה – בזכות ולא בחסד. כמחצית מהאנשים עם מוגבלות בישראל אינם משתלבים בשוק התעסוקה ופעמים רבות נפלטים ממנו. יש לציין כי להדרתה של קבוצה גדולה זו משוק התעסוקה גם השלכות כלכליות.
השתלבותם של אנשים עם מוגבלות בשוק התעסוקה, ככל אדם, היא הבסיס למימוש עצמי, לחיים בכבוד ולשוויון חברתי. לכם כמעסיקים תפקיד חשוב בפתיחת השערים בפני אנשים עם מוגבלות, במתן הזדמנות שווה, ובהפיכת המשרדים שאתם אמונים עליהם למגוונים ומכילים יותר.
על מנת לקדם תעסוקת אנשים עם מוגבלות נקבעו כלים שונים. להלן עיקרי הדרישות מן המעסיקים לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
הפליה
חוק השוויון אוסר על הפליה של אנשים עם מוגבלות, הכשירים לביצוע התפקיד, מחמת מוגבלותם: בקבלה לעבודה, במבדקי קבלה לעבודה, בתנאי עבודה, בקידום, בהכשרה או בהשתלמות מקצועית, בפיטורין או בפיצויי פיטורין ובהטבות ותשלומים הניתנים לעובד בקשר לפרישה מהעבודה.
חובת ביצוע התאמות
לעיתים קרובות, זקוק אדם עם מוגבלות להתאמות, התאמה היא התוספת, השינוי, או האמצעי הנדרשים עבור עובד עם מוגבלות על מנת לבצע את תפקידו ולהשתלב במקום העבודה באופן מיטבי ושוויוני. על המעסיק לספק את ההתאמות במקום העבודה בהתאם לחוות הדעת המקצועית שמביא העובד והכל מבלי שהדבר יטיל על המעסיק נטל כבד מדי.
סוגי ההתאמות
- התאמת מבדקי קבלה לעבודה – אם בשל מוגבלותו של מועמד לעבודה נדרש להתאים עבורו את מבדקי הקבלה והמיון כדוגמת- הארכת זמן, חדר נפרד או שקט, הקראה וכו’ .
- התאמת דרישות התפקיד – כדוגמת: שינוי שעות העבודה או אורך יום העבודה, נוהלי עבודה, התאמה של הכשרות והדרכות פנימיות או חיצוניות.
- שירותי תרגום ותמלול הנדרשים עבור עובד עם מוגבלות שמיעה.
- התאמות פיזיות כגון: התאמת עמדה, תוכנה מיוחדת, מכשירים, עזרים והתקנה.
כאשר מעסיק מקבל עובד עם מוגבלות לעבודה, או שוקל את פיטוריו, עליו לקחת בחשבון את ההתאמות הנדרשות כדי להחליט על כשירותו לעבודה. יש לזכור כי אי מתן התאמות לצורך ביצוע התפקיד עלול להיחשב כהפליה בתעסוקה.
ייצוג הולם
ב – 1 בינואר 2017 נכנס לתוקף תיקון מס’ 15 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות אשר מחייב גופים ציבוריים לנקוט מהלכים משמעותיים נוספים לקידום העסקתם של אנשים עם מוגבלות.
לפי התיקון על גוף ציבורי גדול, המעסיק 100 עובדים ומעלה, לקבוע יעד לייצוג הולם בין עובדיו של 5% אנשים עם מוגבלות משמעותית.
גופים ציבוריים כוללים בין היתר את משרדי הממשלה ואת יחידות הסמך, הכנסת, ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית, צה”ל, משטרת ישראל, השב”ס, רשות מקומית, תאגיד שהוקם בחוק, ותאגידים מסוימים בשליטה ממשלתית או בשליטת רשות מקומית.
(עובדי קבלן כוח אדם וקבלן שירות לא נספרים במניין עובדי הגוף הציבורי).
מיהו אדם עם מוגבלות משמעותית
לצורך עמידה ביעד העסקה של 5% , יכללו אנשים המוגדרים כאנשים עם “מוגבלות משמעותית”, העומדים באחד הקריטריונים הבאים:
- אדם עם דרגת נכות בשיעור 40% לפחות המוכרת על ידי המוסד לביטוח לאומי, משרד הביטחון, רשות המיסים או משרד הבריאות;
- אדם עם דרגת נכות בשיעור 20% לפחות הזכאי לשיקום תעסוקתי או משתתף בתכנית תעסוקה, כמפורט בחוק;
- אדם שזכאי לשכר מינימום מותאם
- אדם שזכאי לשירותי רווחה בשל מוגבלותו, מאת האגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית, השירות לטיפול באדם עם אוטיזם או אגף השיקום במשרד הרווחה והשירותים החברתיים
קבלת מידע אודות שיעור העובדים עם מוגבלות משמעותית בגוף הציבורי
כדי לברר את עמידתו בדרישות החוק, מעסיק לא ישאל את עובדיו האם יש להם מוגבלות, שכן לעובד אין חובה לחשוף את מוגבלותו. במקום זאת, הנתונים ייאספו בידי המוסד לביטוח לאומי. המוסד לביטוח לאומי יצליב בין נתוני העובדים של הגוף הציבורי, לבין נתוני אנשים עם מוגבלות המוכרים למערכות השונות.
נתונים אלו יועברו אל נציבות שירות המדינה (גופים ממשלתיים) ונציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (שאר הגופים הציבוריים ), ויפורסמו מדי שנה באתר האינטרנט של נציבות שוויון או נציבות שירות המדינה, עד ה-14 באוגוסט.
הפרסום זה יהיה פתוח לציבור ויכלול מידע האם המעסיקים עומדים ביעד (5% ומעלה), רמת הייצוג ההולם היא בינונית (בין 3.5% – 5%), רמה נמוכה (2%-3.5%) או אי עמידה בייצוג הולם כלל (פחות מ-2%).
- אולי יעניין אותך גם...
אפליה בעבודה ושוויון הזדמנויות
עודכן לפני: 3 חודשים מבוא אפליה בעבודה ושוויון הזדמנויות הם נושאים מרכזיים בדיני העבודה, המהווים חלק בלתי נפרד מהמאבק לשוויון חברתי ולכינון חברה צודקת. במדינה דמוקרטית
פרסום תכנית שנתית לקידום העסקת עובדים עם מוגבלות משמעותית
לשם עמידה ביעד הייצוג ההולם, מעסיק ציבורי גדול יפרסם באתר האינטרנט שלו, עד 31 באוקטובר באותה שנה, תכנית שנתית לקידום העסקת עובדים עם מוגבלות משמעותית שאישרה הנהלת המעסיק הציבורי הגדול. הכנת התכנית השנתית תתחשב בלקחים שהופקו מתוכניות שנתיות קודמות ובגורמים לאי-עמידה או לעמידה חלקית ביעד הייצוג ההולם בשנה הקודמת.
העדפה מתקנת
מעסיק יכלול בתכנית השנתית העדפה מתקנת של אדם עם מוגבלות משמעותית בקבלה למשרה אשר פתוחה לכל, אם הוא כשיר לביצוע התפקיד וכישוריו דומים לכישורי יתר המועמדים. בנוסף, המעסיק ייעד משרות שיהיו פתוחות עבור אנשים עם מוגבלות משמעותית בלבד (ייעוד משרות).
פרסום המשרות
לשם איתור מועמדים על המעסיק לנקוט פעולות יזומות ולפנות בפרסום משרות אל רשימת הגופים העוסקים בשילוב בתעסוקה. הרשימה המחייבת מפורסמת באתר נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, בפרק התעסוקה.
תיעוד יישום התכנית
על מעסיק לתעד את יישום התכנית, ולעקוב אחר ביצועה. בכלל זה על המעסיק לתעד את הנימוקים לעניין בחירת מועמדים למשרות פנויות.
ממונה תעסוקה
בכל מקרה וללא קשר לעמידה ביעד הייצוג ההולם הקבוע בחוק, כל מעסיק ציבורי המעסיק למעלה מ- 25 עובדים ימנה ממונה על תעסוקה לאנשים עם מוגבלות.
תפקיד הממונה: קבלת פניות של עובדים ושל הגוף הציבורי בנושא ייצוג הולם, מתן יעוץ והדרכה בדבר חובות הגוף הציבורי. יזום פעולות להגברת המודעות לייצוג הולם והמידע לגביו וליישומו בקרב הממונים והעובדים.
- עוד מאמרים באותו נושא...