- עודכן לפני: 2 שנים
מבוא
מי יכול להעסיק עובדים זרים
ניתן להעסיק עובדים זרים בישראל, רק אם מתקיימים כל התנאים הבאים:
- למעסיק יש היתר תקף, מטעם רשות האוכלוסין וההגירה, להעסיק את העובדים הזרים במקום העבודה שצוין בהיתר. ההיתר ניתן על ידי רשות האוכלוסין וההגירה, למעסיקים בענפי הסיעוד, החקלאות, הבניין, מסעדות אתניות, תעשייה ותשתיות. כמו כן ניתנים היתרים להעסקת מומחים בתחומי עיסוק שונים וכן במקרים מיוחדים. ההיתרים ניתנים בהתאם להחלטות הממשלה, המתקבלות מעת לעת.
- לעובדים יש רישיון תקף לעבודה בישראל, מטעם רשות האוכלוסין וההגירה, המתיר להם לעבוד בענף הרלבנטי.
- המעסיק רשם את העובדים הזרים על שמו ברשות האוכלוסין וההגירה, לאחר תשלום אגרות כדין.
פירוט בנושאים הקשורים להיתר העסקה, לאשרה ולרישיון עבודה בישראל, לאופן גיוס עובד זר לעבודה בענפי המשק השונים, וכן בעניין הזכויות והחובות, של המעסיק והעובד, באתר רשות האוכלוסין וההגירה וכן באתר משרד החקלאות.
היתר העסקה
טפסי בקשה לקבלת היתר להעסקת עובדים זרים, וכן הנחיות בדבר הגשת הבקשה, באתר רשות האוכלוסין וההגירה.
תשלום אגרות
הגשת בקשה להיתר להעסקת עובדים זרים כרוכה בתשלום אגרה.
מעסיק שניתן לו היתר להעסקת עובדים זרים, נדרש לשלם אגרה שנתית עבור אשרה ורישיון לישיבת ביקור למטרת עבודה בישראל שיינתנו לכל עובד זר, בהסתמך על ההיתר שניתן למעסיק. פירוט סכומי האגרות המעודכנים, לגבי כל אחד מענפי התעסוקה הרלוונטיים, באתר רשות האוכלוסין וההגירה.
מי שמבקש להעסיק עובדים זרים לצורך טיפול סיעודי פטור מתשלום אגרה שנתית.
להוראות החוק:
השמה באמצעות “לשכה פרטית”
תיווך בין עובד למעסיק לצורך עבודה והשמה בעבודה בישראל, לגבי חלק מהעובדים הזרים, נעשה באמצעות לשכה פרטית, האחראית גם למתן שירותים מסוימים לעובדים לאחר שהושמו בעבודה, כגון: קבלת העובדים בנמל התעופה והבאתם למקום העבודה, מתן מידע על מקומות עבודה רלבנטיים לעובדים המבקשים לשנות את מקום העבודה, או סיוע בהגשת בקשה לפיצוי בעקבות פציעה.
תיווך עובדים זרים לעבודה בישראל בענפי החקלאות, הסיעוד והבניין נעשה בהתאם להסכמים בילטראליים בין מדינת המוצא של העובדים לבין מדינת ישראל. פירוט לגבי הסדרי הגיוס בהתאם להסכמים הבילטראליים, לגבי כל אחד מענפי הכלכלה הרלבנטיים, באתר רשות האוכלוסין וההגירה.
חובת רישום בלשכה פרטית
על עובדים זרים בענף הסיעוד ומעסיקיהם, חלה חובת רישום בלשכה פרטית. זהו אחד מתנאי ההיתר להעסקת העובדים בתחום זה.
ניתן למצוא מידע בקשר לתפקידן של הלשכות הפרטיות, בתחום הסיעוד ובתחום החקלאות, באתר רשות האוכלוסין וההגירה.
זכויות העובדים הזרים במהלך גיוס דרך לשכה פרטית
- מסירת מידע לעובדים – על לשכה פרטית למסור לעובדים הודעה הכוללת מידע לגבי זכויותיו, בנושאים אלה: התשלום שאותו רשאית לשכה פרטית לגבות מהעובדים, וכן כל מידע אחר שיש בו כדי לסייע בהגנה על זכויותיהם ובמניעת ניצולם, לרבות: עיקרי זכויות העובדים לפי הדין בישראל, מידע בדבר זהות המעסיק, תיאור העבודה, קיום אשרה ורישיון לישיבת ביקור בישראל, תקופת העבודה ואומדן השכר הצפוי לעובד בישראל.
- הגבלת תשלום – אסור לגבות מעובד זר, בישראל או מחוצה לה, במישרין או בעקיפין, תשלום כלשהו בקשר לקבלת אשרה ורישיון לישיבה בישראל, בקשר לקבלת היתר להעסקת עובד זר וכן בקשר לתיווך עבודה. עם זאת, לשכה פרטית המתווכת עובדים זרים הנמצא מחוץ לישראל לעבודה בישראל, רשאית לגבות ממבקשי העבודה תשלום בקשר לתווך העבודה וכן את עלות כרטיס הטיסה של העובדים לישראל, בכפוף לכללים ולסכומים שנקבעו בחוק ובתקנות.
- שמירת ראיה לתשלום בקשר להליך הגיוס – חשוב שהעובדים, המשלמים סכום כלשהו בקשר להליך הגיוס לעבודה, ישמרו על הקבלה. קבלה על תשלום בקשר להליך הגיוס, נדרשת על מנת לברר אם העובדים התבקשו לשלם תשלום בניגוד לחוק או בניגוד להסכם שבין ישראל ומדינת המוצא של העובדים.
הוראות החוק והתקנות בנושא זה:
- אולי יעניין אותך גם...
אפליה בעבודה ושוויון הזדמנויות
עודכן לפני: 3 חודשים מבוא אפליה בעבודה ושוויון הזדמנויות הם נושאים מרכזיים בדיני העבודה, המהווים חלק בלתי נפרד מהמאבק לשוויון חברתי ולכינון חברה צודקת. במדינה דמוקרטית
העסקה באמצעות קבלן כוח אדם
ככלל, קבלני כוח אדם אינם רשאים לעסוק במתן שירותי כח אדם של עובדים זרים, אלא אם כן ניתן להם היתר מיוחד לכך מאת שר הפנים. יחד עם זאת, ניתן להעסיק עובדים זרים באמצעות קבלן כח אדם, אם בהיתר השהייה בישראל שניתן לעובד, אין הגבלה לגבי המעסיק או מקום העבודה.
העסקת עובדים זרים באמצעות קבלן כוח אדם בענף הבניין
בענף הבניין, ניתן להעסיק עובדים זרים רק באמצעות קבלני כח אדם שקיבלו היתר מיוחד לצורך זה. פירוט בנושא זה באתר רשות האוכלוסין וההגירה.
העסקת עובדים זרים באמצעות קבלן כוח אדם בענף הסיעוד
עובדים המועסקים במתן טיפול סיעודי המהווה גמלת סיעוד, מועסקים באמצעות “חברת סיעוד” שקיבלה מהמוסד לביטוח לאומי, היתר מיוחד לפעול בתחום זה.
קורה שהעובדים הזרים עובדים אצל אותו מטופל במסגרת “גמלת סיעוד” בחלק מהזמן (שעות הטיפול המוכרות על ידי הביטוח הלאומי), וכן בשעות שמעבר לגמלת הסיעוד. לגבי שעות הטיפול שמעבר לגמלת הסיעוד, רואים הן בחברת הסיעוד והן במעסיק בפועל כאחראים להענקת הזכויות לעובדים ולתשלום שכרם.
המעסיק בפועל יכול שיהיה המטופל עצמו, או אדם אחר המעסיק את העובדים הזרים לצורך מתן הטיפול במטופל כגון: קרוב משפחה של המטופל.
לגבי שעות העבודה שאינן במסגרת גמלת הסיעוד המעסיק בפועל הוא האחראי להענקת הזכויות לעובדים ולתשלום שכרם.
זכויות עובדים זרים המועסקים באמצעות קבלן כוח אדם
עובדים זרים המועסקים באמצעות קבלן כח אדם, זכאים ככלל לאותם תנאי עבודה כמו של עובדים ישראלים. קבלן כח אדם כמוהו כמעסיק לכל דבר ועניין וחלות עליו כל החובות המוטלות על מעסיק כלפי עובדיו. להוראות החוק בנושא זה, לחצו כאן
הגבלת תקופת ההעסקה
ככלל, אין להעסיק עובדים באמצעות קבלן כח אדם משך תקופה העולה על 9 חודשים רצופים. הגבלה זו לא חלה על העסקת עובד זר המועסק בענף הבניין, שבו ניתן להעסיק עובדים זרים באמצעות קבלן כח אדם, לתקופה ארוכה יותר.
להוראות החוק בנושא זה, לחצו כאן
איסור קבלת תשלום עבור שירותי קבלן כח אדם
קבלן כח אדם לא רשאי לקבל או לדרוש, בדרך כלשהי, מעובדים שהוא מעסיק או ממועמדים לעבוד אצלו, כל תמורה בעד שירותיו או החזר של הוצאותיו. גם המעסיק בפועל לא רשאי לקבל או לדרוש מהעובדים, בדרך כלשהי, תמורה, מלאה או חלקית, של סכומים ששילם לקבלן כח האדם בעד שירותיו, או כהחזר הוצאותיו.
לפי החוק, חל איסור לגבות מעובדים זרים, בישראל או מחוצה לה, במישרין או בעקיפין, תשלום כלשהו בקשר לקבלת אשרה ורישיון לישיבה בישראל, בקשר לקבלת היתר להעסקתם וכן בקשר לתיווך עבודה.
להוראות החוק בנושא זה:
קבלן כח אדם המפר את חובותיו כלפי העובד הזר
עובדים זרים, שקבלן כוח אדם אינו מקיים את חובותיו כלפיהם, יכולים לפעול בדרכים אלה:
1. לדרוש מהמעסיק בפועל לקיים את חובת קבלן כח האדם בנושאים אלה:
- לשלם להם את השכר המגיע להם
- לדאוג להסדרת הביטוח הרפואי שהם זכאים לו
- לספק להם מגורים הולמים
- לקיים את החובה לבצע הפקדה לפיצויי פיטורים ופנסיה
2. להגיש תלונה לגורמים אלה:
3. להגיש תביעה לבית הדין לעבודה, למימוש זכויותיו
אחריות המעסיק בפועל לקיום החובה כלפי העובדים
מעסיק בפועל חייב לקיים את החובות שלא קוימו על ידי קבלן כח האדם, בתום 21 ימים מהיום שבו נמסרה לו דרישת העובדים בכתב, מיום הגשת התביעה ובמקרה שהעובדים הגיש תלונה, מהיום שבו נמסרה למעסיק הודעה של מפקח לפי חוק עובדים זרים.
יצירת יחסי עבודה
הכללים בדבר יצירת יחסי עבודה בישראל, חלים גם על העסקת עובדים זרים בישראל. יחד עם זאת, ישנם כללים מיוחדים לגבי העסקת עובדים זרים.
חובת הסכם בכתב
אין להעסיק עובדים זרים, אלא אם כן המעסיק התקשר עמם בהסכם בכתב. את ההסכם יש לערוך בעברית ובשפה המובנת לעובדים, ולמסור לעובדים העתק ממנו.
לפיכך, יש לחתום על ההסכם ולמסרו לעובדים, כאמור לעיל, לפני תחילת העבודה בפועל.
תוכן הסכם העבודה
בהסכם העבודה נדרש לפרט את תנאי העבודה שסוכמו עם העובדים (ראו בהמשך: כפיפות תנאי ההסכם לתנאי עבודה מחייבים), וכן פרטים נוספים אלה:
- זהות המעסיק (לרבות כתובת ומספרי טלפון ופקס עדכניים)
- זהות העובדים (לרבות מספר זהות/מספר דרכון של העובד הזר)
- תיאור התפקיד
- פרטי השכר, רכיביו והצמדתו
- מועד תשלום השכר
- רשימת הניכויים מהשכר
- פרוט תשלומי העובדים והמעסיק עבור תנאים סוציאליים
- תאריכי התחילה והסיום של העבודה
- אורך יום העבודה הרגיל, שבוע העבודה הרגיל ויום המנוחה השבועי
- תנאים בעניין היעדרות מעבודה בתשלום, לרבות חופשות, ימי חג וימי מחלה
- פרטים לגבי ביטוח הבריאות והמגורים המסופקים על ידי המעסיק
- מידע בדבר הממונה על זכויות עובדים זרים בזרוע העבודה, דרכי הפניה לממונה וכן הזכות להגיש תלונות על הפרת זכויות העובדים
הסכמה על שינוי בתנאי העבודה
הסכמה על שינוי בתנאי העבודה, שהתקבלה לאחר החתימה על הסכם העבודה (לרבות הסכמה לגבי הארכת תקופת העבודה), נדרש לתעד בכתב, בעברית ובשפה המובנת לעובדים, במסמך המצורף כתוספת להסכם העבודה והחתום על ידי המעסיק והעובדים.
להוראות החוק בנושא זה, לחצו כאן
כללים הנובעים מהסכמים בילטרליים
לעניין יצירת יחסי עבודה, קיימים כללים הנובעים מהסכמים בילטרליים בין מדינת המוצא של העובדים לבין מדינת ישראל. פירוט נוסף בנושא זה, באתר רשות האוכלוסין וההגירה.
כפיפות תנאי ההסכם לתנאי עבודה מחייבים
הוראות הסכם העבודה, בדבר זכויות וחובות של העובדים והמעסיק, כפופות להוראות “חוקי המגן”, הקובעים תנאי עבודה מינימאליים מחייבים, וכן להוראות הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה.
ההוראות שבהסכם העבודה יכולות להוסיף על זכויות העובד הקבועות בחוק, בהסכמים הקיבוציים ובצווי הרחבה, אך לא לגרוע מהן.
לפיכך, אין תוקף להוראות בהסכם העבודה שמשמען ויתור על זכויות המוקנות לעובד בחוקי המגן או בהסכמים קיבוציים וצווי הרחבה. כך גם אין תוקף להוראות בהסכם העבודה שמשמען ויתור על זכויות המוקנות לעובד לפי הסכם בילטרלי.
פטור ממתן “הודעה לעובד”
ככלל על המעסיק למסור לעובד, תוך שלושים ימים מיום תחילת העבודה, הודעה בדבר תנאי העבודה. עם זאת, מעסיק של עובד זר, אשר נתן לעובד הסכם עבודה בכתב כנדרש, פטור ממתן ההודעה.
- עוד מאמרים באותו נושא...