- עודכן לפני: שנה 1
עובדים שאינם עובדים חודשיים זכאים לתשלום עבור ימי חג שבהם נעדרו מהעבודה, בתנאי שחגים אלה אינם חלים בשבת או ביום שישי (אם במקום העבודה מונהג שבוע עבודה מקוצר), בנוסף לימי החופשה השנתית להם הם זכאים.
עובדים חודשיים זכאים להיעדר מעבודתם בימי חג מבלי ששכרם החודשי המלא ייפגע
פירוט החגים שבהם זכאים העובדים לדמי חגים, על-פי החקיקה:
חגים יהודיים
חגים מוסלמיים
חגים נוצריים
חגים דרוזיים
חגים יהודיים
- בטבלה הבאה מפורטים החגים שעל-פי החקיקה עובד יהודי זכאי לצאת בהם לחופשה ולקבל תשלום עבורם, למרות ההיעדרות מהעבודה (דמי חגים בהתאם לתנאים לעובד יומי, ומשכורת רגילה לעובד חודשי).
- עובדים במגזר הציבורי ועל-פי הסכמים קיבוציים שונים רשאים להיעדר בתשלום במועדים נוספים (סעיף הרחבות ופרסומים בהמשך מפנה לרשימת ימי מועד לעובדי מדינה).
ימי החג | תאריך עברי | בשנת תשפ”ד (2024-2023) | בשנת תשפ”ג (2023-2022) |
---|---|---|---|
2 ימי ראש השנה |
|
|
|
יום כיפור |
|
|
|
2 ימי סוכות |
|
|
|
2 ימי פסח |
|
|
|
יום העצמאות (יום שבתון לעובדים מכל הדתות) |
|
|
|
שבועות |
|
|
|
חג שחל בשבת או ביום שישי
- עובדים יומיים או שעתיים אינם זכאים לדמי חגים עבור חג שחל ביום שישי או בשבת, שבהם לא היו עובדים ממילא , אלא אם נקבע אחרת בהסכם קיבוצי שחל עליהם.
- בית הדין הארצי לעבודה קבע כי יש לפרש את צו ההרחבה כקובע זכאות לתשלום דמי חגים לעובד שהפסיד יום עבודה בגין חג שחל ביום שהעובד היה אמור לעבוד בו. בהתאם לכך:
- במקומות שעובדים בהם 6 ימים בשבוע, עובד שעתי או יומי שאמור לעבוד ביום שישי ונעדר מעבודתו בשל החג זכאי לדמי חגים עבור יום החג שחל ביום שישי.
- במקומות שעובדים בהם בשבת, עובד שעתי או יומי שאמור לעבוד ביום שבת ונעדר מעבודתו בשל החג זכאי לדמי חגים עבור יום החג שחל ביום שבת.
- במקומות שבהם עובדים בימים א’-ה’ בלבד (כלומר לא עובדים בימי שישי ושבת), עובד שעתי או יומי אינו זכאי לדמי חגים שחלים ביום שישי או בשבת מכיוון שהוא אינו מפסיד יום עבודה בגין החג. צו ההרחבה אכן קובע כי אם החג חל בשבת, העובד אינו זכאי לתשלום דמי חגים. הצו אינו מתייחס למקרים שבהם החג חל ביום שישי או ביום פנוי אחר של העובד.
- ראו מידע נוסף על פסיקת בית הדין.
- עובד במשמרות משתנות: בע”ע (ארצי) 38313-03-18 פסקה 84, ציין בית הדין הארצי לעבודה כי עובד במשמרות משתנות המתפרשות על כל שעות היממה והשבוע (כולל שישי ושבת) זכאי לדמי חגים, גם אם ביצע במהלך החודש את מספר המשמרות הרגיל שלו, ומשכורתו לא נפגעה. במקרה זה, העובד הוסיף למעשה משמרות נוספות במקום המשמרות שלא עבד בהן עקב החג כדי שהיקף עבודתו לא יפגע, ולכן הוא זכאי לדמי חגים.
חגים יהודיים הנחשבים ליום בחירה
- המועדים הנחשבים ליום בחירה הם:
- צום גדליה
- ערב יום הכיפורים
- ערב חג הסוכות
- הושענא רבה
- יום חג הסיגד
- צום עשרה בטבת (יום הקדיש הכללי)
- פורים, תענית אסתר, שושן פורים
- ערב פסח
- ערב שביעי של פסח
- חג המימונה
- ל”ג בעומר
- ערב שבועות
- צום י”ז בתמוז
- צום תשעה באב
- ערב ראש השנה
- למידע נוסף, ראו ימי חופשה לבחירה.
חגים מוסלמיים
- אלה החגים שלפי החקיקה כי עובדים מוסלמים זכאים לצאת בהם לחופשה ולקבל תשלום עבורם, למרות ההיעדרות מהעבודה (דמי חגים בהתאם לתנאים לעובדים יומיים, ומשכורת רגילה לעובדים חודשיים).
- עובדים במגזר הציבורי ועל-פי הסכמים קיבוציים שונים רשאים להיעדר בתשלום במועדים נוספים (סעיף הרחבות ופרסומים בהמשך מפנה לרשימת ימי מועד שנקבעו לעובדי מדינה).
חג | תאריך לועזי |
---|---|
עיד אל פיטר | 22.04.2023 עד 24.04.2023 |
עיד אל אדחא (חג הקורבן) | 29.06.2023 עד 02.07.2023 |
הראשון במוחרם (ראש השנה האיסלאמי) | 19.07.2023 |
חג הולדת הנביא מוחמד (מוולד א-נבי) | 27.09.2023 |
חגי האיסלאם הנחשבים ליום בחירה
- חגי האיסלאם הנחשבים ליום בחירה הם:
- ערב הראשון במוחרם
- ערב יום הולדת הנביא
- ערב ראש השנה האיסלאמי
- עליית הנביא השמיימה (לילת אלאסרא ואלמעראג’)
- ערב חג הפסקת הצום (ערב עיד אלפיטר)
- ערב חג הקורבן (ערב עיד אלאדחא)
חגים נוצריים
- להלן רשימת החגים שנקבע בחקיקה כי עובד נוצרי זכאי לצאת בהם לחופשה ולקבל תשלום עבורם, למרות ההיעדרות מהעבודה (דמי חגים בהתאם לתנאים לעובד יומי, ומשכורת רגילה לעובד חודשי).
- עובדים במגזר הציבורי ועל-פי הסכמים קיבוציים שונים רשאים להיעדר בתשלום במועדים נוספים (סעיף הרחבות ופרסומים בהמשך מפנה לרשימת ימי מועד לעובדי מדינה).
דוגמה
יום ראשון לפסחא ויום ראשון לשבועות לא נקבעו בהודעת הממשלה על קביעת ימי מנוחה כימי חג המזכים ביום מנוחה, אך בחלק ממקומות העבודה (כגון נציבות שירות המדינה) הם נחשבים כימי מועד שבהם עובדים נוצרים אינם נדרשים לעבוד.
חג | תאריכי החגים בכנסייה הקתולית | תאריכי החגים בכנסייה האורתודוקסית |
---|---|---|
חג המולד |
|
|
ראשית השנה |
|
|
חג ההתגלות (אל-ג’טאס) |
|
|
יום שישי לפני הפסחא (אלג’ומעה אלעז’ימה) |
|
|
יום שני לפסחא |
|
|
עליית ישו השמיימה (אל-ס’עוד) |
|
|
יום שני לשבועות (אלענסרה) |
|
|
חגי הנצרות הנחשבים ליום בחירה
- חגי הנצרות הנחשבים ליום בחירה הם:
- ערב חג המולד
- ערב ראש השנה האזרחית
- ערב חג ההתגלות
- ערב יום שישי לפני חג הפסחא
- ערב חג הפסחא
- יום הבשורה
- ערב עליית ישו השמיימה
- ערב חג השבועות
חגים דרוזיים
- אלה החגים שלפי החקיקה עובדים דרוזים זכאים לצאת בהם לחופשה ולקבל תשלום עבורם, למרות ההיעדרות מהעבודה (דמי חגים בהתאם לתנאים לעובדים יומיים ומשכורת רגילה לעובדים חודשיים).
- עובדים במגזר הציבורי ועל-פי הסכמים קיבוציים שונים רשאים להיעדר בתשלום במועדים נוספים (סעיף הרחבות ופרסומים בהמשך מפנה לרשימת ימי מועד שנקבעו לעובדי מדינה).
דוגמה
חג הנביא סבלאן לא נקבע בהודעות הממשלה על קביעת ימי מנוחה כחג המזכה ביום מנוחה, אך בחלק ממקומות העבודה (כגון נציבות שירות המדינה) הוא נחשב ליום מועד שבו עובדים דרוזים לא נדרשים לעבוד.
חג | תאריך לועזי |
---|---|
עיד אלח’דר (אליהו הנביא) | 25.01 |
חג הנביא שועייב (יתרו) | 25.04 עד 28.04 |
עיד אל אדחא (חג הקורבן) | 29.06 עד 02.07 (נכון ל-2023) |
חגי הדרוזים שנחשבים ליום בחירה
- חגי הדרוזים שנחשבים ליום בחירה הם:
- ערב חג אלח’דר (אליהו הנביא)
- ערב חג הנביא שועייב (יתרו)
- ערב חג הנביא סבלאן
- ערב חג הקורבן (ערב עיד אלאדחא)
- אולי יעניין אותך גם...
מי זכאי לחופש ביום הזיכרון והאם ניתן לחייב להגיע לעבודה ביום העצמאות? – פורסם בynet
עורך ראשי
אפריל 20, 2023
עודכן לפני: 2 שנים לקראת יום הזיכרון ויום העצמאות שבפתח, ynet גיבש מדריך בנושא זכויות העובדים בימים אלו. האם יום העצמאות מוגדר “חג”, מי יכול לקחת
מי זכאי?
- עובד חודשי– עובד חודשי זכאי לתשלום עבור ימי היעדרותו ב-9 ימי חג, החל מיום עבודתו הראשון.
- עובד שאינו עובד חודשי (כלומר עובד בשכר שעתי, בשכר יומי או בשכר לפי תפוקה), העונה על שלושת התנאים הבאים:
- הוא השלים 3 חודשי עבודה במקום העבודה.
- הוא היה אמור לעבוד ביום שחל בו החג אך לא עבד בשל החג, או שהועסק בחג בכורח (לא מתוך בחירה).
- הוא עבד ביום שלפני החג וביום שאחריו, אלא אם כן נעדר בימים אלה בהסכמת המעסיק שניתנה מרצון או מכח הדין (למשל: נעדר מהעבודה מאחר והמעסיק לא שיבץ אותו לעבודה באותו יום, שהה בחופשה בהסכמת המעסיק, נעדר מהעבודה בשל מנוחה שבועית או נעדר מהעבודה בשל גשר שהמעסיק החליט עליו).
- על פי פסיקת בית הדין האזורי, אם מדובר בעובד המועסק בימים קבועים בשבוע (אך לא בכל ימות השבוע), והחג חל ביום שבו הוא אמור לעבוד, העובד יהיה זכאי לדמי חגים גם אם נעדר ביום שלפני או ביום שאחרי החג, שכן ההיעדרות בימים אלה נחשבת להיעדרות בהסכמת המעסיק (לאור העובדה כי הסכימו מראש על ימי עבודה קבועים, ובימים אלה העובד לא אמור היה לעבוד).
- על פי פסיקת בית הדין הארצי על המעסיק מוטל הנטל להוכיח שהעובד נעדר בסמוך לחג שלא בהסכמת המעסיק.
דוגמה
- עוזרת-בית מועסקת באופן קבוע בימי רביעי.
- בשנת 2016 (תשע”ז) חל יום כיפור ביום רביעי, והעובדת לא הגיעה לעבודה.
- המעסיק חייב לשלם לה דמי חגים, בגובה שכר עבודתה היומי מלבד הוצאות נסיעה.
- המעסיק אינו רשאי להודיע לה כי הוא מוציא אותה לחופשה באותו יום ומנכה לה ימי חופשה ממכסת ימי החופשה הצבורים לזכותה.
- כמו כן אם המעסיק מעוניין שהעובדת תגיע ביום חמישי באותו שבוע במקום יום רביעי, עליו לשלם לה שכר עבור יום חמישי שבו תעבוד בנוסף לדמי החגים שעליו לשלם לה עבור יום רביעי שבו נעדרה מהעבודה.
- עובד במשמרות משתנות:
- בע”ע (ארצי) 38313-03-18 פסקה 84, ציין בית הדין הארצי לעבודה כי עובד במשמרות משתנות המתפרשות על כל שעות היממה והשבוע (כולל שישי ושבת) זכאי לדמי חגים, גם אם ביצע במהלך החודש את מספר המשמרות הרגיל שלו, ומשכורתו לא נפגעה.
- במקרה זה, העובד הוסיף למעשה משמרות נוספות במקום המשמרות שלא עבד בהן עקב החג כדי שהיקף עבודתו לא יפגע, ולכן הוא זכאי לדמי חגים.
- היעדרות עקב מחלה בימים הסמוכים לחג: מקובל לראות בעובד שנעדר עקב מחלה ביום שלפני או אחרי החג כמי שנעדר בהסכמת המעסיק ולכן הוא יהיה זכאי לדמי חגים עבור היעדרותו בחג. טרם ניתנה פסיקה מחייבת בסוגיה זו.
- הזכאות לדמי חגים לא תלויה בהיקף המשרה של העובד. כל עובד שעונה על 3 תנאי הזכאות יהיה זכאי לדמי חגים, בלי קשר למספר השעות שבהן הוא מועסק בכל יום עבודה.
גובה התשלום
- צו ההרחבה הקובע את הזכאות לדמי חגים אינו מציין את גובה התשלום עבור ימי החג.
- הפרשנות המקובלת היא שהתשלום זהה לתשלום עבור יום עבודה רגיל (ללא תוספת דמי נסיעה) שהעובד היה מקבל אילו היה עובד באותו יום.
- לעובד שעתי העובד בשעות עבודה משתנות:
- לפי פרשנות אחת יש להכפיל את ממוצע שעות העבודה היומי של העובד ב-3 החודשים שקדמו לחג, בערך שעת העבודה במועד החג. (לצורך חישוב מספר שעות העבודה היומי יש לחלק את מספר שעות העבודה ב-3 החודשים שקדמו לחג, במספר ימי העבודה בפועל במהלך תקופה זו).
- לפי הפרשנות השנייה יש להכפיל את ממוצע שעות העבודה היומי של העובד ב-12 החדשים שקדמו לחג בערך שעת העבודה במועד החג.
- טרם ניתנה פסיקה מחייבת בנושא.
דוגמה
חישוב גובה יום חג לפי ממוצע שעות העבודה היומי ב -3 חודשים שקדמו לחג
- לעובד חודשי: עובד חודשי המקבל משכורת קבועה זכאי לתשלום משכורתו החודשית המלאה, גם אם היה בחופשה במהלך החג, מבלי שינוכה יום היעדרותו בגין החג.
- עמלות מכירה אינן מובאות בחשבון לצורך חישוב גובה דמי החגים המשולמים לעובדים יומיים או שעתיים שנעדרו מעבודתם בשל החג, אלא אם הוסכם אחרת בין המעסיק לעובדים. למידע נוסף
תהליך מימוש הזכות
- הזכות ניתנת באופן אוטומטי על ידי המעסיק.
- עובד יהודי יקבל את דמי החגים בחגים שהוגדרו בחוק (ראו חגים יהודיים).
- עובד לא יהודי יקבל דמי חגים על פי חגי דתו או בחגי ישראל, לפי בחירתו.
שימו לב
עובדי קבלן בתחום הניקיון, השמירה וההסעדה רשאים בתנאים מסויימים לתבוע גם את מזמין השירות (מקום העבודה בפועל) בגין הפרת זכויותיהם על ידי החברה הקבלנית.
חג שחל בשבת או ביום שישי
- עובדים יומיים או שעתיים אינם זכאים לדמי חגים עבור חג שחל ביום שישי או בשבת, שבהם לא היו עובדים ממילא , אלא אם נקבע אחרת בהסכם קיבוצי שחל עליהם.
- בית הדין הארצי לעבודה קבע כי יש לפרש את צו ההרחבה כקובע זכאות לתשלום דמי חגים לעובד שהפסיד יום עבודה בגין חג שחל ביום שהעובד היה אמור לעבוד בו. בהתאם לכך:
- במקומות שעובדים בהם 6 ימים בשבוע, עובד שעתי או יומי שאמור לעבוד ביום שישי ונעדר מעבודתו בשל החג זכאי לדמי חגים עבור יום החג שחל ביום שישי.
- במקומות שעובדים בהם בשבת, עובד שעתי או יומי שאמור לעבוד ביום שבת ונעדר מעבודתו בשל החג זכאי לדמי חגים עבור יום החג שחל ביום שבת.
- במקומות שבהם עובדים בימים א’-ה’ בלבד (כלומר לא עובדים בימי שישי ושבת), עובד שעתי או יומי אינו זכאי לדמי חגים שחלים ביום שישי או בשבת מכיוון שהוא אינו מפסיד יום עבודה בגין החג. צו ההרחבה אכן קובע כי אם החג חל בשבת, העובד אינו זכאי לתשלום דמי חגים. הצו אינו מתייחס למקרים שבהם החג חל ביום שישי או ביום פנוי אחר של העובד.
עבודה בחג
- עובד שעתי או יומי שעבד בחג זכאי לתשלום של 150% משכרו היומי עבור שעות עבודתו בחג, וכן לשעות מנוחה (מנוחת פיצוי) במקום שעות החג שבהן עבד במספר ובזמן שנקבעו בהיתר שלפיו הועבד.
- החוק לא קובע כי מנוחת הפיצוי תהיה בתשלום. עם זאת, קיימים ענפים שבהם נקבע כי יינתן תשלום לעובדים גם עבור ימים או שעות של מנוחת הפיצוי.
- עובדים יומיים או שעתיים שהועסקו בחג שלא מתוך בחירה – על-פי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, עובד שעתי או יומי שהועסק בחג שלא מתוך בחירה אלא מתוך כורח, זכאי לתשלום שכר עבור שעות עבודתו בחג (בשיעור של לפחות 150% משכרו הרגיל) ובנוסף זכאי לדמי חגים בשיעור 100% משכרו (אם מלכתחילה היה זכאי לדמי חגים). סך כל התגמול שהעובד זכאי לו יהיה בשיעור 250% משכרו הרגיל בגין שעות עבודתו בחג (150% עבור שעות עבודתו במהלך החג ובנוסף 100% נוספים כדמי חגים). הנטל להוכיח כי כי העבודה בחג הייתה מתוך רצון של העובד ולא מתוך כורח מוטל על המעסיק.
- בע”ע (ארצי) 38313-03-18 חזר בית הדין הארצי על הלכה זו וקבע כי לפי צו ההרחבה הכללי לדמי חגים, דמי חגים ישולמו בנוסף לתמורת יום העבודה לעובד שעתי שעבודתו בחגים היתה מתוך כורח ולא מתוך בחירה (כלומר התגמול לעובד יהיה בשיעור 250% שכרו הרגיל) . החזקה היא כי בהעדר ראיה לסתור, העבודה בחגים היא מתוך כורח ולא מתוך בחירה של העובד. גם במצב בו שיבוץ העבודה נעשה על ידי המעסיק בהתחשב בבקשותיהם והעדפותיהם של העובדים, יש לראות בהעסקת עובד בחג ככורח לצורך הזכאות לדמי חגים , שכן המעסיק הוא זה שקובע את סידור העבודה ומסכים לו . החזקה לפיה העבודה בחג הנה מתוך כורח לא תחול אם המעסיק יוכיח שמדובר בסידור עבודה המקבל את בקשות העובדים כלשונם, ללא שיקול דעת של המעסיק, או שהבחירה לעבוד בחג היתה בחירה מוחלטת של העובד.
- הלכה זו לא חלה על עובדים בענף השמירה, שכן בהסכם הקיבוצי בענף השמירה ישנו הסדר ספציפי מפורש שעל פיו עובד שעבד בחג, זכאי לגמול עבודה בחג בשיעור של 50% תוספת לשכרו הרגיל בלבדו הוא אינו זכאי בנוסף לדמי חגים.
תשלום עבור ערב החג
- ככלל ערב החג הוא יום עבודה רגיל (במקרים רבים מדובר ביום עבודה קצר יותר) אלא אם נקבע אחרת בהסכם בין העובד למעסיק.
- לעובד שנעדר בערב החג ינוכה יום חופש ממכסת ימי החופשה הצבורים לזכותו, אלא אם הוסכם אחרת בין המעסיק לעובד.
חשוב לדעת
- מדמי חגים וכן מהשכר המשולם עבור ימי החגים ינוכו ניכויי חובה (מס הכנסה, ביטוח בריאות וביטוח לאומי).
- עוד מאמרים באותו נושא...