לקוחות נכבדים,
להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף.
התקבלה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד רשת “ויקטורי” אשר ניכתה משכר עובדיה חוסרים שהתגלו בקופות הסניפים
הקדמה
עסקינן בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה על ידי קופאית (להלן: “המבקשת”), שהועסקה אצל המשיבה “ויקטורי רשת סופרמרקטים בע”מ” (להלן: “ויקטורי” או “המשיבה”).
הסוגיה שדרשה הכרעה הינה האם, כטענת המבקשת, ויקטורי נוהגת לגבות מעובדיה הקופאים והקופאיות כספים בשל חוסרים שהתגלו אצלם בקופה בזמן שעבדו במשמרת וככל שכן, האם מתעוררת השאלה לגבי העילות המשפטיות שעולות כתוצאה מגבייה כאמור, והאם הן מתאימות להתברר כתובענה ייצוגית כמשמעותה בחוק תובענות ייצוגיות.
טענות
המבקשת טענה כי במהלך ינואר 2021 שילמה לגזברית ויקטורי בסניף טירת הכרמל 15.5 ₪ בגין החוסר שנתגלה בקופתה, וזאת בלית ברירה ומתוך הבנה שעליה לשלם את הסכום החסר על מנת לשמור על מקום העבודה. המבקשת הוסיפה וטענה כי ויקטורי נוקטת מדיניות מפרה של גביית כספים מעובדים שאותר חוסר בקופתם ובכך הוכיחה כי תביעתה ראויה להתברר כייצוגית.
עוד נטען כי ויקטורי הודתה כי מעולם לא בדקה את טענותיה של המבקשת. יתר על כן, הגם שבעבר כבר אושרה נגדה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בגין ניכוי חוסרי הקופה משכרם של כל הקופאים בויקטורי וזאת בהליך אחר אשר התנהל בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, אולם למרות זאת לא שינתה ויקטורי התנהלותה. המבקשת הוסיפה וגרסה כי ויקטורי ניצלה את העובדה כי התובענה הייצוגית בהליך הקודם לא התבררה לגופה ובחרה להעביר את המדיניות המפרה בה היא נוקטת אל מאחורי הקלעים.
ויקטורי מצדה טענה כי אין בתלושי השכר של המבקשת אף ניכוי, לא בגין חוסר בקופה ולא אחר. ממילא, החוק מאפשר ניכוי שהעובד הסכים לו בכתב. שעה שהמבקשת שילמה את החוסר בקופה מיוזמתה, מרצונה הטוב ומבלי שהופעל עליה לחץ כלשהו, הרי בוודאי מתקיים יסוד ההסכמה ואין כאן ניכוי אסור, גם בהתעלם מהעובדה כי אין מדובר בניכוי כלל ומשכך לטענת ויקטורי אין מדובר בניכוי שכר בניגוד לחוק הגנת השכר, שהרי אין מחלוקת כי השכר שולם למבקשת במלואו ולאחר שזה שולם חופשי העובד לעשות בכספו כרצונו, וכפי שקרה לטענת ויקטורי במקרה הנוכחי, שילמה המבקשת את החוסר מהקופה מרצונה מבלי שבפועל, ניכתה המשיבה דבר משכרה.
בית הדין האזורי לעבודה פסק כי מחקירת העדויות והראיות שהושמעו והוצגו בהליך עלה כי ויקטורי גבתה מהקופאיות את כספי החוסרים מהקופות וכי הקופאיות נדרשו לכאורה ע”י ויקטורי לשלם במזומן את החוסר שבקופה מכיסן מבלי שגבייה כספית זו מתועדת באופן כלשהו בכתב ותשלום זה לא קיבל ביטוי בתלוש השכר.
עוד נקבע כי לכאורה לא נעשה עם הקופאית שום הליך ברור מקדים לגבי מקור החוסר בקופה- אלא הקופאית פשוט התבקשה לכאורה לשלם מכיסה במזומן את כספי החוסר הנ”ל.
פסיקה
עוד נפסק כי על אף שויקטורי ניסתה להדוף את בקשת האישור באמצעות שני עדים שהם מנהלים בכירים: מר לובל שהוא החשב של ויקטורי וגב’ חמותל שמילה – מנהלת מח’ כספרות וקופה ראשית ברשת. שני עדים אלו אינם נמצאים לכאורה פיזית בסניפים אלא יושבים בהנהלה הבכירה ולכאורה נפלו סתירות לא מבוטלות בדברים שהם מסרו בבית הדין ושוב יודגש, כי לא הובאה מטעם ויקטורי כל עדות או ראיה לבדיקת המתרחש בשטח בסניפיה של ויקטורי ואפילו לא ראשית ראיה לכך שנעשתה בדיקה כלשהי אשר בחנה האם מיישמים את הנוהל שהוצג בבית הדין.
כב’ השופט א קוגן הוסיף ופסק כי איש לא חולק על זכותה של ויקטור להגן על קניינה ולצמצם עד כמה שניתן חוסרי קופה אשר לטענת ויקטורי זו תופעה שאינה יוצאת דופן, אך כל זאת תוך נקיטת פעולות לגיטימיות. והדגש על לגיטימיות לבדיקת הכספים שחסרים בקופה והשבתם. לסיכום, הבקשה לתובענה ייצוגית אושרה וכן נקבע כי בעניין דנן המבקשת עמדה ברף ההוכחה הנדרש לשלב הנוכחי של אישור התובענה כייצוגית.
הודעה מוקדמת לעובד זר המועסק בתחום הסיעוד
חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס”א – 2001
חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס”א – 2001, קובע כי כאשר אחד מהצדדים מעוניין לסיים יחסי עובד מעסיק – בין אם מדובר במעסיק ובין אם מדובר בעובד, חלה על הצד ה”יוזם” חובה לתת לצד השני תקופת “הודעה מוקדמת” בהתאם להוראות החוק הנ”ל.
הוראות אלה חלות על כלל העובדים במשק כאשר ישנן דקויות שונות לגבי מתכונות ההעסקה השונות.
במאמר זה נידון בסיטואציה של הודעה מוקדמת של עובד זר אשר מועסק בתחום הסיעוד.
עובד זר בתחום הסיעוד
כאשר עובד זר בתחום הסיעוד מעוניין להתפטר לאחר שהועסק לפחות שבעה ימים אצל המטופל הסיעודי, עליו לתת על כך הודעה מוקדמת מראש ובכתב למעסיקו הישיר, בין אם הוא המטופל הסיעודי בעצמו ובין אם לנציג מטעם המטופל במידה והמטופל אינו יכול לטפל בעניינו, וכמו כן, ללשכה הפרטית אשר בה רשום העובד הזר.
לעובד הזר אסור לעזוב את המטופל בטרם תסתיים תקופת ההודעה המוקדמת.
מאחריותה של הלשכה הפרטית אשר בה רשום העובד הזר להחתים את העובד עוד בטרם הגעתו לישראל על כך שהוא מודע לנהלי ההודעה המוקדמת ולחובתו לעמוד בהם.
תקופת ההודעה המוקדמת
תקופת ההודעה המוקדמת מושפעת מתקופת העסקתו של העובד אצל המטופל:
החל מ-7 ימים ועד סוף החודש השלישי להעסקתו של העובד הזר – 7 ימי הודעה מוקדמת.
החל מהחודש הרביעי ועד לסוף החודש השישי להעסקתו של העובד הזר – 14 ימי הודעה מוקדמת.
החל מהחודש השביעי ועד סוף שנת העבודה הראשונה של העובד הזר – 21 ימי הודעה מוקדמת.
מעל שנת העסקה – חודש הודעה מוקדמת.
את ההודעה המוקדמת ימסור העובד בכתב ויציין בה את יום כניסת התפטרותו לתוקף.
חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות חל על עובד זר כפי שהוא חל על עובד שהוא אזרח ישראלי, וההוראות הספציפיות לעניין מועד התקופה המוקדמת אינן גורעות ממנו.
כמו כן, בסיטואציה שבה האדם הסיעודי אשר טופל ע”י העובד הזר נפטר, העובד הזר ייחשב למי שפוטר על כל המשתמע מכך וכמו כן, בסיטואציה זו, על מעסיק לשלם לו “חלף הודעה מוקדמת”, כלומר, שכר מלא בגין ימי ההודעה המוקדמת אותם המעסיק חייב לתת לעובד ללא ימי עובדה בפועל וזאת מאחר ולא ניתן לאפשר לעובד לעבוד בשכר בימים אלה לאור הנסיבות הנ”ל.
- קבצים להורדה
זכויות עובדים ביום העצמאות
הקדמה
יום העצמאות הינו חג לאומי ומועד ממלכתי של מדינת ישראל המציין את ההכרזה על הקמת מדינת ישראל לאחר סיום תקופת המנדט הבריטי.
סעיף 1.(ג) לחוק יום העצמאות תש”ט – 1949 קובע כי יום זה הינו יום שבתון.
יום העצמאות – יום שבתון
יום העצמאות מוגדר כיום שבתון בלבד ואינו מוגדר כיום חג ועל כן, לא חל עליו סעיף 17 לחוק שעות עבודה ומנוחה אשר לפיו עובד המועסק בחג זכאי לתשלום של 50% עבור שעות עבודתו ולמנוחת פיצוי (כלומר, שעות מנוחה חלופיות).
יום העצמאות לשנת תשפ”ג (2023) יחל החל מהשעה 20:00 בתאריך 25.4 ויסתיים בשעה 20:00 ביום שלמחרת.
מאחר ויום העצמאות מוגדר כיום שבתון נהוג במרבית מקומות העבודה במשק שלא לעבוד בו, למעט במקומות עבודה אשר הוגדרו בחוק יום העצמאות כמקומות אשר יפעלו כסדרם או כמקומות הרשאים להיות פתוחים, ולפיכך, בשנת 2016 נקבע ע”י משרד הכלכלה כי העובדים במקומות אלה ישתכרו במועד זה בתעריף שעתי מוגדל.
בשנת 2016 נקבע ע”י משרד הכלכלה כי עובד אשר מקום עבודתו כלול ברשימת מקומות העבודה שצו ראש הממשלה קבע כי עליהם לפעול ביום העצמאות (רשימה שלא פורסמה) יהיה זכאי לתשלום של 200% משכרו השעתי, ללא מנוחת פיצוי, או לחילופין, יהיה זכאי לתשלום של 150% משכרו השעתי ובנוסף למנוחת פיצוי עבור שעות עבודתו ביום העצמאות.
עובדים במשכורת חודשית
עובדים במשכורת חודשית יהיו זכאים לתוספת של 50% עבור שעות עבודתם ולמנוחת פיצוי שלא תנוכה משכר עבודתם ולעומתם עובדים יומיים או שעתיים יהיו זכאים לשכר של 150% משכרם הרגיל בגין עבודתם ולמנוחת פיצוי שאינה בתשלום.
במידה ומקום העבודה אינו כלול בצו ראש הממשלה, המעסיק אינו ראשי לחייב את עובדיו להגיע לעבודה ביום זה, וכן נקבע כי יש לשלם לעובדים אשר כן יעבדו ביום זה שכר לפי שווי של 150%. לעניין מנוחת פיצוי, לא חלה חובה להעניק לעובדים אלה יום מנוחה חלופי מאחר ובית הדין הארצי לענייני עבודה לא קבע הלכה מחייבת לעניין זה.
נוסף על כך, עובדים אשר אינם עובדים ביום העצמאות יהיו זכאים לקבלת תשלום בגין יום זה.
עובדים חודשיים יהיו זכאים לתשלום משכורתם החודשית המלאה ללא קיזוז יום היעדרותם וזאת החל מהיום הראשון להעסקתם וללא כל תנאי נוסף ומבלי שינוכה להם יום חופשה בגין כך.
עובדים יומיים או שעתיים
ולעומתם, עובדים יומיים או שעתיים, יהיו זכאים לתשלום בגין יום השבתון בכפוף לעמידתם בשלושה תנאים מצטברים בדומה לתנאי הזכאות לדמי חגים. תנאי הזכאות הינם:
- וותק של שלושה חודשים במקום העבודה.
- העובד אמור היה לעבוד ביום בו חל יום העצמאות.
- העובד אמור היה לעבוד ביום שלפני יום העצמאות וביום שלאחריו – אלא אם נעדר ממקום העבודה באישור המעסיק, למשל בגין מחלה או חופשה.
כמו כן, במידה והעובד נעדר מעבודתו ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל והוא בן למשפחה שכולה, הדבר ייחשב לו כהיעדרות באישור המעסיק לעניין זה.
עובדי משמרות
עובדי משמרות אשר לא שובצו למשמרת בימים אלה, יהיו זכאים גם כן לתשלום בגין היעדרותם ביום העצמאות מאחר וגם זו סיטואציה של היעדרות בהסכמת המעסיק.
ובנוסף, גם עובדים אשר עובדים במתכונת העסקה חלקית ובמצב “רגיל” היו אמורים לעבוד ביום בו חל יום העצמאות יהיו זכאים לתשלום כאמור.
כל אלה כמובן במידה והעובדים עומדים בשלושת התנאים הכתובים מעלה.
