התפטרות מעבודה – המדריך המלא חלק 2

ימי מחלה

לא ניתן לקבל תשלום בגין ימי מחלה שלא נוצלו, אלא אם קיים הסכם ספציפי אליו כפוף העובד.

• בנוסף, אם עובד הפסיק את עבודתו אצל מעסיק מסוים ולאחר מכן החל שוב לעבוד אצל אותו מעסיק, ימי המחלה שצבר אצלו בעבר לא יישמרו.

מענק פרישה

מענק פרישה הוא סכום שנותן המעסיק לעובד בעת סיום עבודתו.

• לפי החוק אין חובה לתת מענק פרישה, ובפועל הוא ניתן לעובדים מסוימים שבהסכם העבודה עמם נקבע כי במקרה של סיום העסקתם ישולם להם מענק.
• לבדיקת זכאות למענק פרישה יש לבחון בראש ובראשונה את הסכם ההעסקה, או לפנות לוועד העובדים בארגון.
• מענק פרישה אינו חלק מהמשכורת, אך יש לנכות ממנו מס הכנסה.
• עם זאת, את המס על מענק הפרישה בדומה לפיצויי פיטורים ולתשלומים אחרים המשולמים לעובד עקב סיום עבודתו, ניתן לפרוס של פני מספר שנים ובמקרים מסוימים ניתן לקבל פטור מלא או חלקי מתשלום מס על המענק.
• למידע נוסף ראו פסקת “מס הכנסה” בהמשך.

תשלומים מהמעסיק לביטוח לאומי

• לפני עזיבת מקום העבודה, יש לוודא שהמעסיק העביר את תשלומי דמי הביטוח הלאומי עבור העובד על כל תקופת העסקתו.
• ניתן לבדוק זאת באתר הביטוח הלאומי (באיזור האישי), במוקד הטלפוני או בסניף הקרוב.

מסמכים שהעובד צריך לקבל

במסגרת עזיבת מקום העבודה, המעסיק מחויב לתת לעובד מכתב סיום העסקה ולשלם לו את כל המגיע על פי חוק.

מכתב אישור סיום העסקה

המעסיק צריך לתת לעובד הודעה כתובה על סיום ההעסקה, המפרט את התקופה שבה הועסק העובד אצל המעסיק.

• את ההודעה הזו המעסיק צריך למסור לעובד בתוך שבועיים מהיום האחרון לעבודה, או בתוך שבוע ממועד דרישת העובד, לפי המוקדם.
• המכתב צריך לכלול את תקופת ההעסקה של העובד, והמעסיק לא חייב לפרט את הסיבות להפסקת העבודה (פיטורים, התפטרות וכו’).
• המכתב הזה נדרש בין היתר, כדי שהעובד יוכל לממש את זכויותיו (לדמי אבטלה) בשירות התעסוקה.
• אם המעסיק לא נותן לעובד מכתב זה, הוא עובר על החוק ויכול להיענש.
• במקרה שהמעסיק מפר את חובתו, ניתן להגיש נגדו תלונה ליחידת האכיפה של חוקי העבודה.

מכתב שחרור כספים מקופות גמל, ביטוח פנסיוני וקרן השתלמות

• עובד שבמסגרת עבודתו הופרשו לו כספים לקופת גמל או קרן השתלמות וכן עובד שכספי פיצויי הפיטורים הופרשו כחלק מהביטוח הפנסיוני, יכול למשוך את הכספים מהקופה, אך לשם כך דורשת קופת הגמל ראיה שהמעסיק לא מתנגד לשחרור הכספים לטובת העובד.
• לשם כך מומלץ לבקש מהמעסיק מכתב שבו הוא מצהיר שאינו מתנגד לשחרור מוחלט ומלא של הכספים לטובת העובד.
• המכתב חשוב במיוחד בהקשר של משיכת פיצויי הפיטורים מהביטוח הפנסיוני, שכן לפי לשון החוק ולשון צו ההרחבה, המעסיק יכול לדרוש את הכספים בחזרה אם העובד מושך אותם לפני גיל פרישה או לפני מצב של נכות או מוות, ולכן חברות הביטוח וקופות הגמל מסרבות לשחרר את הכספים.

• למידע נוסף על ההגבלות במשיכת הכספים ראו משיכת כספי פיצויי פיטורים מקופת גמל או מהביטוח הפנסיוני.

טופס 161

• עם סיום העסקה על המעסיק להעניק לעובד טופס 161 – הודעת מעביד לרשות המסים על פרישה מעבודה של עובד.
• טופס זה מפרט את כספי הפיצויים וכספים נוספים ששולמו לעובד עקב סיום עבודתו ואת הכספים שהופרשו לביטוח הפנסיוני.
• טופס זה משמש בסיס למתן פטור ממס הכנסה על פיצויי הפיטורים או לקביעת אחוז ניכוי מס ההכנסה מהם.

טופס 106

טופס 106 הוא טופס המרכז ומפרט את כל התשלומים והניכויים שנוכו משכרו של העובד במהלך כל השנה (מינואר עד דצמבר).

• כל מעסיק חייב לתת לעובד טופס 106, אפילו אם העובד הועסק יום אחד בלבד באותה שנה.
• החובה לתת טופס 106 קיימת גם אם המעסיק פשט את הרגל.
• בדרך כלל טופסי 106 ניתנים לקראת חודש מרץ עבור השנה שחלפה.

זכאות לפיצויי פיטורים

• מלבד למקרים שיפורטו בהמשך, עובד שהתפטר לא זכאי לפיצויי פיטורים.
  • עם זאת מכיוון שרוב העובדים והמעסיקים במשק כפופים לצו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק או חתומים על הסכם שמחיל את סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, יוכלו העובדים למשוך את כספי הפיצויים שהפריש המעסיק במשך תקופת העסקתם, בכפוף לתנאים מסוימים (ראו הסבר בהמשך).
  • במקרים שבהם הפריש המעסיק את פיצויי הפיטורים לקופת גמל שלא חל עליה סעיף 14 (למשל קופת פיצויים, הסדר מיטיב בקרן פנסיה או בביטוח מנהלים וכיו”ב), העובד יוכל למשוך את הכספים רק כקצבה חודשית (קצבת פנסיה לאחר הפרישה לגמלאות, או קצבת נכות במקרה של אובדן כושר עבודה) ולא בסכום חד פעמי, ובתנאי שלא נקבע בהסכם שהמעסיק זכאי לקבל את הכספים בחזרה. אם הכספים לא מיועדים לתשלום קצבה חודשית או אם נקבע בהסכם כי המעסיק זכאי לקבל את הכספים בחזרה, העובד לא יוכל ליהנות מהם במקרה של התפטרות.
  • למידע נוסף ראו משיכת כספי פיצויי פיטורים מקופת גמל או מהביטוח הפנסיוני.
• במקרים שבהם עובד זכאי לפיצויי פיטורים למרות שהתפטר ולא פוטר, יהיה העובד זכאי למשוך את כספי הפיצויים שהופרשו לביטוח הפנסיוני (בכפוף לתנאים מסוימים). אם המעסיק הפריש רק חלק מהפיצויים לביטוח הפנסיוני או לקופת הגמל או הפריש את הפיצויים לקופות אלה רק בחלק מתקופת ההעסקה, הרי שעם סיום ההעסקה יהיה על המעסיק לשלם לעובד “השלמת פיצויים” עבור החלק של הופרש או עבור התקופה שעבורה לא הופרשו הכספים.

מקרים שבהם ישולמו פיצויי פיטורים לעובד שהתפטר

• בנסיבות הבאות, כל עובד שהתפטר לאחר שהשלים שנת עבודה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, זכאי למלוא פיצויי הפיטורים:

• העובד זכאי לפיצויים אם השלים שנת עבודה אחת לפחות אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, גם אם המעסיק התחלף.

• למידע נוסף ראו פיצויי פיטורים לעובד שהתפטר.

המועד לתשלום הפיצויים

• המועד לתשלום פיצויי הפיטורים משתנה ממקרה למקרה. במרבית המקרים היום הקובע הוא מועד הפסקת יחסי העבודה בין המעסיק לעובד (למשל, תום תקופת ההודעה המוקדמת או מותו של העובד).
• במקרים מסוימים תשלום פיצויי הפיטורים מוגדר בהסכמים קיבוציים, ובמקרים אלה, מועד זה יהיה רלוונטי.
• עיכוב של 15 ימים ויותר מהיום הקובע בהעברת כספי הפיצויים עשוי לגרור גם תשלום של פיצוי על הלנת פיצויי פיטורים ע”י המעסיק.

כספי פיצויים שהופרשו לקופת גמל או לביטוח פנסיוני (סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים)

• רוב העובדים והמעסיקים כפופים לצו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק או חתומים על הסכם שמחיל את סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים.
• במקרים אלה המעסיקים מפרישים כל חודש את פיצויי הפיטורים (או את חלקם) לביטוח הפנסיוני של העובד או לקופת גמל אחרת.
• מבחינת העובד כספי הפיצויים “יושבים” במסגרת הביטוח הפנסיוני והוא רק צריך מכתב שחרור.
• במקרים הללו על המעסיק יהיה לשלם לעובד פיצויים רק עבור אותו חלק מהשכר או עבור חלק מתקופת העבודה, שעבורם לא הפריש באופן שוטף מדי חודש את הכספים.
• אם המעסיק הפריש את מלוא הפיצויים מתחילת העבודה, הרי שלא יצטרך לשלם לעובד דבר, גם אם הסכום שהצטבר בקופה נמוך מהסכום של משכורת אחרונה X מספר שנות העבודה.
• ככלל עובד שהתפטר לא יהיה זכאי לקבל פיצויי פיטורים מהמעסיק (למעט מקרים מסוימים), אך הכספים שנצברו לזכותו בקופת הפיצויים או בביטוח הפנסיוני יישארו ברשותו.

• בכל מקרה אחר (כולל מקרים שבהם הפריש המעסיק מדי חודש את פיצויי הפיטורים לקופת פיצויים אך לא החיל עליה את סעיף 14, למשל הסדר מיטיב שלא החיל את הסעיף) יהיה המעסיק חייב לשלם את מלוא הפיצויים, אך יוכל להתחשב ברווחים שהניבה קופת הפיצויים. אם הסכום שהצטבר בקופה כולל הרווחים הינו גבוה מסכום של משכורת אחרונה X מספר שנות העבודה, הוא יוכל ליטול ממנה את היתרה העודפת, ואילו אם הסכום המצטבר נמוך יותר, יהיה עליו להשלים את היתרה.

איסור להתנות את קבלת הפיצויים בוויתור של העובד על זכויותיו

לעתים נדרש עובד בעת סיום יחסי העבודה לחתום על הצהרה לפיה קיבל את כל המגיע לו מהמעסיק בגין עבודתו, ואין לו, ולא יהיו לו, כל תביעות נוספות בעניין זה (כתב ויתור).

• התניית קבלת כספים המגיעים לעובד מכוח החוק, צו הרחבה או הסכם קיבוצי (כגון פיצויי פיטורים, משכורת אחרונה, פדיון חופשה וכד’) בחתימה של העובד על כתב ויתור אסורה על פי החוק והפסיקה.
• החוק קובע מועדים שיש לשלם בהם את שכר העבודה ופיצויי הפיטורים, ולא ניתן להתנות קבלה של כספים אלו בחתימה של העובד על כתב ויתור.
• עובד שחתם על כתב ויתור, אך לא שולמו לו כל זכויותיו רשאי להגיש תביעה לבית הדין לעבודה למרות שחתם על כתב ויתור.
• הפסיקה קבעה כי רק במקרים בהם ברור באופן חד משמעי שהעובד היה מודע לחלוטין לזכויותיו ולפירוטן והחליט לוותר עליהן, יינתן משקל לחתימה על כתב הוויתור.

• למידע נוסף ראו איסור על התניית חתימה על כתב ויתור לצורך קבלת פיצויים.

חישוב פיצויי פיטורים

לפי החוק, כאשר עובד זכאי לפיצויי פיטורים, גובה הפיצויים הוא משכורת אחרונה X מספר שנות העבודה אצל המעסיק.

• אם במהלך תקופת העבודה הופרשו כספי הפיצויים (כולם או חלקם) אל קופת גמל לפיצויים שחל עליה סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים או לביטוח הפנסיוני של העובד, יש להתחשב בסכומים אלה, ולשלם לעבד עם סיום עבודתו רק את החלק היחסי של הכספים שלא הופרשו (הבסיס לחישוב תהיה המשכורת האחרונה של העובד).
• החל משנת 2008 חייב מעסיק להפריש מדי חודש חלק מפיצויי הפיטורים באופן שוטף לביטוח הפנסיוני. לפירוט שיעורי ההפרשות לכל שנה ראו כאן.
• המעסיק רשאי (אך לא חייב) להפריש את מלוא הפיצויים באופן חודשי שוטף.
• אם המעסיק הפריש את מלוא פיצויי הפיטורים (⅓8 אחוזים מהשכר החודשי באופן שוטף מדי חודש) לקופת הגמל (בהתאם לתנאי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים) או לביטוח הפנסיוני, אזי:
  • אם ההפרשות בוצעו לאורך כל תקופת ההעסקה – העובד אינו זכאי כלל לפיצויי פיטורים (והוא יהיה זכאי לקבל את הכספים שנצברו בקופת הגמל).
  • אם ההפרשות בוצעו לאורך חלק מתקופת ההעסקה – העובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורים רק עבור התקופה שעבורה לא הופרשו הפיצויים באופן שוטף (משכורת חודשית אחרונה לפני סיום העסקתו X מספר השנים שעבורן לא בוצעו הפרשות לקופת הפיצויים).
• אם המעסיק הפריש חלק מפיצויי הפיטורים לביטוח הפנסיוני (בהתאם לצו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק) או לקופת פיצויים אחרת שחל עליה סעיף 14, על המעסיק לשלם לעובד פיצויי פיטורים בשיעור שישלים את הפיצוי ל-⅓8 אחוזים עבור כל חודש העסקה (כאשר הבסיס לחישוב יהיה משכורתו החודשית האחרונה לפני סיום העסקתו ולא המשכורת הרלוונטית לכל חודש שעבורו לא בוצעו הפרשות).
• אם המעסיק לא הפריש כלל כספים לקופת פיצויים או לביטוח הפנסיוני, עליו לשלם פיצויי פיטורים מלאים עבור תקופת ההעסקה שעבורה לא ביצע כלל הפרשות.
• אם המעסיק הפריש כספים לקופת פיצויים שלא חל עליה סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, עליו לוודא כי בידי העובד יישאר סכום השווה לשכר האחרון כפול מספר שנות העבודה. אם בקופה הצטבר סכום אחר (למשל עקב הפסדים או רווחים, או עקב הפרשות נמוכות יותר בתחילת תקופת עבודתו בשל משכורת נמוכה יותר), על המעסיק להשלים לעובד את היתרה החסרה או לקבל לידיו את הסכום העודף שהצטבר בקופה.

• אם העובד התחיל לעבוד לפני 2008, ורק מ-2008 התחיל המעסיק לבצע הפרשות לביטוח הפנסיוני, אז עבור התקופה של עד 2008 יקבל העובד פיצויי פיטורים לפי משכורת אחרונה (גובה המשכורת החודשית שלו במועד סיום העסקתו) כפול מספר שנות העבודה שעד 2008, ועבור התקופה שמ-2008 יהיה זכאי לפיצויי פיטורים עבור החלק היחסי שעבורו לא הופרשו כספי לביטוח הפנסיוני.

• פורטל חישוב פיצויי פיטורים מפרט את גובה הפיצויים ואת אופן החישוב לפי השנה שבה התחיל העובד לעבוד אצל המעסיק, ותוך הבחנה בין עובד שהיקף משרתו השתנה לעובד שהיקף משרתו נשארה קבועה, בין עובד ששכרו עלה לעובד ששכרו ירד או לא השתנה וכו’.
• למידע נוסף ראו חישוב פיצויי פיטורים.

מידע נוסף

• למידע נוסף על הזכאות וההליכים לקבלת פיצויי פיטורים ראו:
  • פיצויי פיטורים לעובד שהתפטר
  • משיכת כספי פיצויי פיטורים מקופת גמל או מהביטוח הפנסיוני
  • קבלת כספי פיצויי פיטורים במזומן מהמעסיקָ
  • פורטל פיצויי פיטורים
  • פורטל חישוב פיצויי פיטורים

מה עושים עם כספי הפיטורים

החלטה על ייעוד כספי הפיצויים שהצטברו בקופת הגמל או בביטוח הפנסיוני

• עובד שכספי פיצויי הפיטורים שהוא זכאי להם הופקדו (כולם או חלקם) בקופת גמל לקצבה (קופת גמל הרשאית לשלם קצבה חודשית), כמו הביטוח הפנסיוני או קופת פיצויים אחרת שעתידה לשלם את הכספים כקצבה חודשית, רשאי לבחור לייעד את הכספים למטרות שונות:
  • משיכת הכספים במזומן
  • השארת הכספים ככספי פיצויים שיצורפו לכספי הפיצויים מהמעסיקים העתידיים (רצף פיצויים)
  • לייעד את הכספים לקצבה, כלומר לצרף אותם לחיסכון הפנסיוני שלו, ובאופן זה להגדיל את גובה קצבת הפנסיה החודשית שיקבל לאחר שיגיע לגיל פרישה מעבודה.
• הבחירה נעשית באמצעות מילוי טופס161א – הודעת עובד עקב פרישה מעבודה, שאותו העובד מגיש למעסיק בסיום ההעסקה.

• ייעוד כספי הפיצויים לקצבה נקרא “רצף קצבה”.
  • באפשרותו של עובד לבחור לייעד את כספי הפיצויים לקצבה לגיל פרישה, רק אם הפיצויים נצברו בקופות לקצבה (קופות גמל שמוסמכות לשלם קצבה חודשית, להבדיל מקופות גמל הוניות שמשלמות את כל הסכום שהצטבר אצלן בתשלום אחד).
  • עובד שבחר ברצף קצבה יכול לנצל את הזכאות לפטור ממס על הפיצויים על-ידי משיכת חלק מהפיצויים עד לתקרה הפטורה ממס כבר בעת סיום העבודה, ולהשאיר בקופה רק את הפיצויים החייבים במס למטרת קצבה.
  • בדרך זו העובד דוחה את התחשבנות המס עד למועד הפרישה, כלומר במקום לשלם מס על הפיצויים כיום, הוא יקבל בגינם קצבה חודשית בפרישה, שעליה יחולו כללי המס על קצבאות.
  • עובד שבוחר ברצף קצבה רשאי להתחרט בכל עת ולמשוך את כספי הפיצויים במזומן. במקרה זה ינוכה לו מס הכנסה עבור הסכומים שעולים על התקרה הפטורה.
• ייעוד הכספים למטרת צירופם לפיצויי הפיטורים העתידיים מהמעסיקים הבאים נקרא “רצף פיצויים”.
  • אפשרות זו מיועדת למי שמתכוון להמשיך לעבוד כשכיר אצל מעסיק חדש, ולמשוך את כספי הפיצויים רק בעתיד.
  • עובד שכיר שבוחר באפשרות זו לא מושך את הכספים, אלא משאיר אותם בקופת הגמל.
• עובד יכול לבצע “רצף פיצויים” בתנאי שיתחיל לעבוד אצל מעסיק חדש בתוך שנה ממועד סיום העסקתו אצל המעסיק הקודם. באופן הזה ייווצר “רצף” בין תקופות ההעסקה, כאשר כספי הפיצויים מהמעסיק הקודם יתווספו לכספי הפיצויים של המעסיק החדש, והם יעמדו לרשות העובד בעת סיום העסקתו אצל המעסיק החדש.
• בדרך זו תשלום מס הכנסה על הפיצויים נדחה ממועד סיום ההעסקה במקום העבודה הקודם למועד הסיום אצל המעסיק החדש. אם יבחר העובד למשוך את הכספים לאחר סיום העסקתו אצל המעסיק החדש, הוא ייהנה מפטור ממס שיחושב על פי תקרת הפטור שתהיה תקפה במועד זה (לרוב גובה התקרה עולה עם השנים, כלומר הסכום הפטור ממס הוא גבוה יותר, ומשלמים מס מופחת), הוותק באותו מועד (שיחושב לפי צירוף כל תקופות ההעסקה בשני מקומות העבודה) ומדרגות המס במועד עזיבת מקום העבודה החדש.
• ניתן לבצע רצף פיצויים בין מספר בלתי מוגבל של מעסיקים. כמו כן, ניתן להתחרט על החלטה זו בתוך שנתיים מהיום שבו אושר הרצף.
• לא ניתן למשוך חלק מהפיצויים בפטור ממס ולייעד את יתרת הכספים לרצף פיצויים.
• ניתן למשוך חלק מהפיצויים ולשלם עליהם מס, ואת היתרה לייעד לרצף פיצויים.
• אין מניעה למשוך חלק מהפיצויים ולנצל את הפטור ממס, ואת היתרה לייעד לרצף קצבה.

* למידע נוסף ראו:

• • רצף פיצויים (יעוד כספי פיצויי הפיטורים לתשלום פיצויים בעתיד)
  • רצף קצבה (יעוד כספי פיצויי הפיטורים למטרת קצבת פנסיה חודשית)

תשלום מס הכנסה על פיצויי פיטורים ועל מענק פרישה

פיצויי הפיטורים המשולמים לעובד על ידי המעסיק בסיום עבודתו, הפיצויים שהעובד מושך מקופת הגמל או מהביטוח הפנסיוני, וכן כל תשלום שמקבל עובד עקב סיום יחסי עבודה (מענק פרישה, פדיון ימי מחלה או “חלף הודעה מוקדמת”) חייבים בתשלום מס הכנסה.

• אם פיצויי הפיטורים המשולמים לעובד (מלבד כספי פיצויים שהעובד משאיר בקופת הגמל ולא מושך) בצירוף סכומים האחרים המשולמים לעובד עקב סיום עבודתו (כמו: מענק פרישה, פדיון ימי מחלה, תשלום חלף הודעה מוקדמת וכיו”ב) אינם עולים על התקרה (משכורת חודשית אחת לכל שנת עבודה אצל המעסיק ולא יותר מ-13,310 ₪ כפול מספר שנות העבודה אצל אותו מעסיק), יהיו כל הסכומים הללו פטורים מתשלום מס. במקרים מסוימים ניתן לקבל פטור ממס גם אם הפיצויים גבוהים יותר. למידע נוסף ראו פטור ממס הכנסה על פיצויי פיטורים.
• על כל סכום שמעבר לתקרה הפטורה ממס ושהגיע לידי העובד (בין אם על ידי תשלום במזומן מידי המעסיק ובין אם על ידי שחרור כספים המופקדים בקופת הגמל), יחויב העובד במס הכנסה על-פי מדרגות המס שחלות עליו במועד תשלום הפיצויים בפועל או במועד משיכת הכספים מהקופה.
  • עובד שסכום הפיצויים הכולל שמגיע לו עולה על התקרה, וחלקו או כולו מופקד בקופת גמל, יכול לחלק את הסכומים, באופן שהסכום שיקבל במזומן (מהמעסיק או מקופת הגמל) לא יעלה על התקרה הפטורה (וכך לא יידרש לשלם עליו מס). את היתרה הוא ישאיר בקופה וימשוך אותה כקצבה לאחר שיגיע לגיל פרישה (ובהתאם לכללי המס שיחולו על קצבאות). למידע נוסף ראו רצף קצבה (יעוד כספי פיצויי הפיטורים למטרת קצבת פנסיה חודשית).
• כאשר סכום הפיצויים שמקבל העובד בפועל לידיו (תשלום פיצויים במזומן מהמעסיק או משיכת כספי מקופת הגמל על ידי העובד) עולה על התקרה ומחויב במס הכנסה, רשאי העובד לבקש ממס הכנסה לפרוס את המס, כלומר להתייחס לסכום הפיצויים כאילו התקבל בחלקים שווים במשך מספר שנים (לכל היותר 6 שנים) ולא כסכום חד פעמי בעת סיום העבודה. ניתן לפרוס את המס לאחור או קדימה. הדבר עשוי להשתלם (אם כי לא תמיד) מבחינת גובה המס שיידרש העובד לשלם.

• למידע נוסף ראו:
  • ניכוי מס הכנסה מפיצויי פיטורים
  • פריסת תשלום מס הכנסה על פיצויי פיטורים
  • פטור ממס הכנסה על פיצויי פיטורים

מגבלות על עיקול כספי הפיצויים שהופקדו לקופת פיצויים או לביטוח הפנסיוני

• לעתים יש לעובד חובות לאנשים מסוימים, שפתחו נגדו הליכי גבייה במסגרת ההוצאה לפועל ואף ביקשו להטיל עיקול על רכושו, כולל על כספים המגיעים לו מהמעסיק או מגופים אחרים.
• כספי הפיצויים שהופקדו על ידי המעסיק לקופת גמל (קופת פיצוים או ביטוח פנסיוני) מוגנים מפני עיקול כל עוד העובד לא מושך אותם וכל עוד לא הגיעה זכאותו למשוך את הכספים.
• מרגע שהגיעה זכאותו של העובד למשוך את הכספים ניתן יהיה לעקל אותם.
• למידע נוסף ראו:
  • עיקול כספי פנסיה
  • עיקול נכסים של חייב בהוצאה לפועל הנמצאים אצל צד שלישי

שמירת רצף הזכויות הפנסיוניות

הפסקת הפרשות לביטוח הפנסיוני בעת הפסקת עבודה עשויה להביא לפגיעה בזכויות הביטוחיות שנצברו (כמו צבירת ותק) ואף לאובדן מוחלט של זכויות מסוימות (כמו כיסוי ביטוחי – אובדן כושר עבודה וביטוח שאירים למקרה של מוות).

• עובד שהפסיק לעבוד, ועקב כך הופסקו ההפרשות עבורו לקרן פנסיה או לביטוח מנהלים זכאי ל-5 או 3 חודשים (תלוי בסוג הביטוח) של ביטוח לאבדן כושר עבודה וביטוח שאירים למקרה של מוות, כפי שהיו קיימים בתקופה שבה עבד ושבמהלכה הופרשו עבורו הכספים.
• בתום 3 או 5 חודשים ממועד ההפקדה האחרון לביטוח הפנסיוני נפסק באופן מידי הביטוח למקרה אבדן כושר עבודה וביטוח השאירים. הביטוח ייפסק גם אם בהמשך יופרשו סכומים רטרואקטיבית ל- 3 חודשים מתוך תקופה זו על-ידי מעסיק חדש, שכן מה שקובע הוא כמה זמן עבר מהמועד האחרון שבו הופקדו הכספים (עבור המשכורת האחרונה ש העובד) ועד המועד שבו שוב מועברים כספים בפועל אל הביטוח הפנסיוני – ראו דוגמה בהמשך).
• כמו כן תקופת האכשרה (הוותק) שצבר העובד בקרן הפנסיה תיפסק (תקופת האכשרה היא תקופה בת 60 חודשים שבה העמית אינו מבוטח בגין מחלה שקדמה להצטרפותו לקרן הפנסיה). במקרה כזה אם בעתיד (למשל עם התחלת עבודה חדשה) יבקש העובד להצטרף מחדש לקרן הפנסיה, הוא יידרש למלא הצהרת בריאות חדשה, ומאותו רגע תתחיל תקופת אכשרה חדשה, כלומר יהיה עליו להמתין 5 שנים בטרם יכלול הביטוח הפנסיוני גם כיסוי ביטוחי למחלות קיימות.
• הכיסוי הביטוחי עשוי להיפסק, גם אם בפועל התחיל העובד עבודה חדשה תוך פחות מ-5 חודשים, וזאת בכל מקרה שבו לא הועברו בפועל כספים לקרן הפנסיה במשך 5 חודשים (מה שקובע הוא המועד שבו הועברו הכספים אל קרן הפנסיה ולא חודשי העבודה הספציפיים שעבורם מועברים הכספים).

• עובד שעבודתו הופסקה, יכול להפקיד מדי חודש סכומים לקרן הפנסיה כדי לשמור על הזכויות שנצברו, ובמקרים מסוימים יכול העובד להמשיך ולצבור זכויות נוספות באמצעות הפקדות עצמאיות לקרן.
• האפשרויות העומדות בפני המבוטח הן:
  1. לבצע הסדר ריסק (תשלומים נמוכים לקרן הפנסיה או לביטוח המנהלים לתקופה מוגבלת כדי להקפיא את המצב הקיים ולהבטיח כיסוי ביטוחי לתקופה זו);
  2. להפריש מדי חודש בעצמו כספים לביטוח הפנסיוני.

• למידע נוסף ראו:
  • שמירת זכויות פנסיוניות במהלך הפסקת עבודה
  • שמירה על רצף זכויות פנסיוניות לעובד המתחיל עבודה חדשה

מתי אפשר להפסיק את ביצוע התשלומים העצמאיים או את הסדר ריסק?

• לצורך שמירת הזכויות, יש לוודא כי המעסיק החדש העביר בפועל את התשלום הראשון (החלק של המעסיק, החלק של העובד ורכיב פיצויים עבור חודשי העבודה הראשונים) אל קרן הפנסיה או לחברת הביטוח המנהלת את פוליסת ביטוח המנהלים, ורק אז הפסקת תשלומי ריסק או הפסקת ההפקדות העצמאיות לא תפגע ברצף הזכויות.
• חשוב לשים לב: יש פער זמנים בין המועד שבו המעסיק מנכה את חלקו של העובד בתשלומים לביטוח הפנסיוני מתוך השכר, לבין המועד שבו המעסיק מעביר בפועל את התשלומים לחברת הביטוח או לקרן הפנסיה. המועד הקובע הוא המועד שבו הכספים התקבלו ונקלטו בקרן הפנסיה/בחברת הביטוח.

• מומלץ לוודא מול קרן הפנסיה שהתשלום הראשון אכן נקלט אצלה, לפני שמפסיקים את תשלומי הריסק או ההפקדות העצמאיות.
• ניתן להמשיך בביצוע הפקדות חודשיות עצמאיות גם לאחר שהמעסיק החדש התחיל לבצע את ההפרשות לביטוח הפנסיוני, ובאופן זה להגדיל את החיסכון הפנסיוני ואת קצבת הפנסיה החודשית הצפויה לחוסך לאחר שיגיע לגיל פרישה. הפקדות עצמאיות עשויות לזכות בהטבות מס בנוסף על הטבות המס המוקנות לעובד בגין ההפרשות לביטוח הפנסיוני דרך השכר.

תשלומים לביטוח לאומי בתקופה של אי העסקה

• אחרי סיום יחסי העבודה, אם אין לעובד תוכניות לעבור למקום עבודה אחר באופן מיידי – צפויה תקופה של אי העסקה. בתקופה זו על העובד להעביר תשלומים למוסד לביטוח לאומי עבור עצמו, מאחר ואין לו מעסיק שיעשה זאת עבורו.
• שיעור דמי הביטוח הלאומי וביטוח הבריאות הוא בסך 194 ₪ לחודש, נכון ל-2023.
• התשלום העצמאי לביטוח לאומי מתחיל בחודש שלאחר סיום יחסי העבודה. זאת כיוון שבטרם הופסקו יחסי העבודה הקודמים, המעסיק העביר לביטוח לאומי את דמי הביטוח הלאומי עבור כל החודש שבו הופסקה העבודה, ולכן גם אם במהלך אותו חודש העובד עבד יום אחד בלבד, הוא עדיין נחשב מבוטח לאותו החודש.
• במקרה של עובדת נשואה, אשר יחסי העבודה שלה הסתיימו והיא כעת לא מועסקת ובן זוגה מבוטח בביטוח לאומי – היא תהיה פטורה מתשלום דמי הביטוח הלאומי וכן מדמי ביטוח בריאות. הדבר תקף גם למי שמוכרת במוסד לביטוח לאומי כידועה בציבור של בן זוגה.
• ההטבה ניתנת גם לבת זוג מאותו מין, שהיא ובת זוגה רשומות כנשואות במרשם האוכלוסין או ידועות בציבור במוסד לביטוח לאומי.
• למידע נוסף ראו:
  • דמי ביטוח לאומי למי שלא עובד
  • פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי לאישה נשואה או לידועה בציבור שלא עובדת

אבטלה וחיפוש עבודה

עובד שעבד כשכיר פרק זמן מינימלי שבמהלכו שולמו עבורו דמי ביטוח לאומי (תקופת אכשרה), זכאי לקבל דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי. התביעה לדמי אבטלה כרוכה ברישום העובד בשירות התעסוקה כמחפש עבודה.

תנאים לזכאות לדמי אבטלה

1. כאמור, נדרשת תקופת אכשרה לדמי אבטלה.
2. גיל העובד צריך להיות בין 20 ל-67. במקרים חריגים ניתן לקבל דמי אבטלה גם בגיל צעיר יותר.
3. העובד פוטר או התפטר או נמצא בחופשה ללא תשלום (ככלל, עובד שהתפטר זכאי לדמי אבטלה רק לאחר 3 חודשי התייצבות בלשכת התעסוקה, למעט מקרים מסוימים).

• לפרטים נוספים ראו זכאות לדמי אבטלה.

הרשמה לקבלת דמי אבטלה

לשם הרשמה לקבלת דמי אבטלה על העובד שהתפטר להגיע ללשכת התעסוקה לאחר סיום העסקתו.

• עם זאת, קיימת אפשרות להירשם באופן מקוון באינטרנט, ולהתייצב בלשכת התעסוקה בתוך 14 ימים ממועד ההרשמה. במקרה כזה, תקופת תשלום הקצבה תחושב מהיום שבו העובד נרשם באינטרנט, ולא מהיום שבו התייצב בפועל בלשכת התעסוקה.
• ההרשמה היא בלשכת התעסוקה הקרובה למקום המגורים של העובד ולא זו הקרובה למקום העבודה.
• למידע מלא על זכויות והליכים במקרה של אבטלה, ראו אבטלה וזכויות מובטלים.

תחילת הזכאות לדמי אבטלה

ככלל, עובד שהתפטר יהיה זכאי לדמי אבטלה רק לאחר 3 חודשי התייצבות בלשכת התעסוקה (בניגוד לעובד שפוטר, אשר זכאי לדמי אבטלה מתחילת התייצבותו בלשכת התעסוקה). למרות זאת במקרים הבאים עובד שהתפטר יהיה זכאי לדמי אבטלה כבר מתחילת התייצבותו בלשכת התעסוקה (בדומה לעובד שפוטר):

• מי שעונים על תנאי הזכאות לדמי אבטלה יהיו זכאים לדמי אבטלה ללא המתנה של 90 יום, אם התפטרו באחת מהנסיבות הבאות:
  • מצב בריאותי לקוי של העובדים או של בן/בת משפחתם (בהתאם לסיבות שמפורטות לגבי פיצויי פיטורים לעובד שהתפטר עקב בריאות לקויה שלו או של בן משפחתו).
  • הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או נסיבות שונות ביחסי העבודה שבהן לא ניתן לדרוש מהעובדים להמשיך בעבודתם (בהתאם לסיבות שמפורטות לגבי פיצויי פיטורים לעובד שהתפטר עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה).
  • שינוי מקום המגורים או שינוי מקום עבודה, בתנאי שהמרחק בין מקום המגורים החדש למקום העבודה עולה על 60 ק”מ, או 40 ק”מ לאמהות לילדים מתחת לגיל 7.
    • המרחקים מחושבים לפי המרחק שבין היישובים בהתאם למרחקי הדרך שמפרסמת מחלקת המדידות הממשלתית.
    • לחישוב מרחקים בין יישובים ניתן להיעזר במחשבון המוסד לביטוח לאומי.
  • הטרדה מינית במקום העבודה.
• עובדת לאחר לידה תהיה זכאית לדמי אבטלה ללא המתנה של 90 יום, אם התפטרה באחת מהנסיבות הבאות:
  • היא נדרשה לעבוד שעות עבודה ארוכות, ללא אפשרות לקצר את שעות עבודתה (יש להציג אישור על כך מהמעסיק).
  • היא נדרשה לעבוד-במשמרות או במשרה מפוצלת (יש להציג אישור על כך מהמעסיק).
  • היא גרה במרחק 40 ק”מ או יותר ממקום העבודה, או שאין תחבורה ציבורית סדירה למקום עבודתה.
    • המרחקים מחושבים לפי המרחק שבין היישובים בהתאם למרחקי הדרך שמפרסמת מחלקת המדידות הממשלתית.
    • לחישוב מרחקים בין יישובים ניתן להיעזר במחשבון המוסד לביטוח לאומי.
  • המעסיק אינו יכול להחזיר את העובדת לתפקידה הקודם, או שחלה הרעה מוחשית בתנאי עבודתה בהשוואה לתנאים שבהם עבדה לפני הלידה.
  • מצב בריאותי שלה או של בן משפחתה (בן זוג, הורה, ילד, נכד, אח/ות).

• חיילים משוחררים ומסיימי שירות לאומי-אזרחי שעזבו את העבודה לצורך לימודים בהכשרה מקצועית בשנה הראשונה לשחרורם, זכאים לדמי אבטלה ללא המתנה של 90 יום.
• למידע נוסף ראו דמי אבטלה לחיילים משוחררים ומסיימי שירות לאומי-אזרחי.
• מי שהיו זכאים לדמי אבטלה בסיום עבודתם ולא מימשו את הזכאות כי עבדו אחר כך בעבודת ביניים חדשה (עד 6 חודשים), יהיו זכאים לדמי אבטלה ללא המתנה של 90 יום גם אם יתפטרו מעבודתם החדשה.
• כלומר, אם הם צברו את תקופת האכשרה הנדרשת כאשר סיימו את עבודתם הקודמת, הם יהיו זכאים בתנאי שהתפטרו מעבודתם החדשה לאחר שעבדו בה לא יותר מ-6 חודשים.
• למידע נוסף ראו התפטרות בנסיבות המזכות בדמי אבטלה ללא תקופת המתנה.

הסכמי סודיות ומניעת תחרות – האם המעסיק יכול למנוע ממך לעבוד במקום מסוים?

באופן כללי, עובד רשאי לעבוד בכל מקום שיבחר לאחר סיום יחסי העבודה עם המעסיק הקודם. עם זאת, קיימים מצבים ספציפיים שבהם מותר למעסיק להגביל את העובד. מצבים אלה נועדו להגן על זכויותיהם של מעסיקים בתנאים מסוימים.

• המשמעות היא שאם קיים סעיף כזה בהסכם ההעסקה שלכם, זה עשוי להיות שיקול לגבי בחירת מקום עבודה חדש.
• עם זאת חשוב לדעת: לא תמיד להגבלה כזו יש תוקף, ובית הדין עשוי לפסול אותה. אם זה חשוב לכם, רצוי לפנות לייעוץ משפטי.
• למידע נוסף ראו איסור הגבלת עובד לעבוד אצל מעסיק אחר לאחר סיום עבודתו (הסכם אי תחרות).

חיפוש עבודה: סדנאות, השתלמויות והכשרה מקצועית

עובד שפוטר, ובמקרים מסוימים גם עובד שהתפטר, יכול לקבל הכשרות מקצועיות רבות בחינם או בתשלום מופחת. כמו כן, ניתן להשתתף בסדנאות רבות מטעם לשכת התעסוקה ומטעם גופים אחרים.

• שירות התעסוקה מסייע למחפשי עבודה, בין אם פוטרו ובין אם לאו, במגוון נושאים, ביניהם:
  • סיוע ביצירת החזון התעסוקתי האישי של המשתתף והצבת מטרות לעבודה עצמית שיעזרו לשיפור המיומנויות לחיפוש עבודה.
  • בחינת סל כישורים- בירור הכישורים, הנטיות והחוזקות (יכולת עבודה בצוות, בשיווק, במכירות, עבודה עצמית וכו’) של המשתתף.
  • חיזוק האחריות האישית, היוזמה והבחירה של המשתתף בתהליך חיפוש עבודה.
  • חיזוק המיומנויות לתקשורת בינאישית יעילה.
  • חיזוק מיומנויות המסייעות לקבלה לעבודה- כתיבת קורות-חיים, ראיון עבודה והצגה עצמית.
• כדי לקבל פרטים נוספים על סדנאות וקורסים אלה, כדאי לפנות ללשכת התעסוקה הקרובה למקום מגוריכם.
• ראו גם הרחבה בפורטל חיפוש עבודה וניהול קריירה.

החזר מס הכנסה בשנה שאחרי ההתפטרות

כאשר העובד מתפטר, ואינו עובד בחלק משנת המס, הוא עשוי להיות זכאי להחזר חלקי או מלא של מס ההכנסה שנוכה ממשכורתו בתקופה שעבד, שכן מס זה חושב על בסיס ההנחה כי ימשיך לעבוד ולקבל את אותו שכר במשך כל השנה. מכיוון שבפועל השכר השנתי שלו היה קטן מהשכר שהיה צפוי בהתחלה (ושעל בסיסו חושב מס ההכנסה שנוכה משכרו), ייתכן שחלק מהמס שנוכה או כולו היה גבוה מזה שצריך היה לנכות לו.