חג שבועות תשפ”ד ריכוז זכויות העובדים הקשורות לחג

דף זה נועד לסייע בכל הקשור לזכויות עובדים בחג השבועות, תוך התמקדות בסוגיות מרכזיות, כמו: שכר בחג ועבודה/חופשה בערב החג וכיו”ב.

עבודה בערב החג

• ערב החג הוא יום עבודה מקוצר והוא נע בין 5 ל-7 שעות עבודה, בהתאם להסכמים הקיבוציים, להסכמים עם העובדים או בהתאם לנהגים המקובלים במקום העבודה.
• במקומות שבהם אין הסכמי עבודה או נוהג המתייחסים לעבודה בערב החג:
  • במקום עבודה שעובדים בו 6 ימים בשבוע ויום עבודה רגיל לא עולה על 8 שעות, יום עבודה בערב החג לא יעלה על 7 שעות.
  • במקום עבודה שעובדים בו 5 ימים בשבוע, יום העבודה בערב החג יארך עד 8 שעות (כאשר המעסיק ונציגות העובדים רשאים לבחור בין יום עבודה של 7 שעות בתשלום של 8 שעות לבין יום עבודה של 8 שעות בתשלום של 9 שעות).
• מקובל כי יום העבודה בערב החג יסתיים לפחות 3 שעות לפני כניסת החג.
• עבודה בערב חג בשעות שלאחר כניסת החג, תיחשב כעבודה במהלך החג.

חופשה בערב החג

• יום חופשה בערב חג דינו כיום חופשה מלא.
  • עובד היוצא לחופשה מעבודתו במהלך ערב החג זכאי לשכר רגיל עבור אותו יום (שכר עבור יום עבודה מלא, כאילו לא יצא לחופש). 
  • ממכסת ימי החופשה השנתית העומדים לזכותו של העובד ינוכה יום חופשה שלם. 
  • עם זאת, במקומות עבודה רבים הסגורים בערבי חג מקובל לשלם לעובדים שכר מלא עבור אותו יום, אך לנכות רק חצי יום ממכסת ימי החופשה השנתית שלהם.

עבודה במהלך החג

עובד במשכורת חודשית

• עובד במשכורת חודשית שהועסק בחג זכאי לתוספת של 50% מערך שכרו היומי עבור שעות עבודתו בחג ולמנוחת פיצוי, בהתאם לאופן העסקתו בשבת.
• מנוחת הפיצוי היא בתשלום, שכן אסור למעסיק לנכות משכרו החודשי של העובד את שעות ההיעדרות במהלך מנוחת הפיצוי.
• גם במקרים שבהם החג חל בשבת זכאי העובד לתוספת של 50% בלבד משכר עבודתו עבור שעות העבודה בחג בנוסף למשכורת החודשית הרגילה. כלומר, אין כפל תשלום בגין עבודה בחג שחל בשבת.
• אם חל על העובד במקום העבודה הסכם קיבוצי ענפי/ הסכם קיבוצי מיוחד/ צו הרחבה ענפי/ חוזה עבודה אישי או נוהג הקובע תמורה עבור עבודה בחג בשיעור גבוה יותר מהשיעור האמור שנקבע בחוק, תחול ההוראה המיטיבה עם העובד.

עובדים יומיים או שעתיים

• עובדים שעתיים או יומיים זכאים לשכר של 150% משכרם הרגיל עבור שעות עבודתם בחג וכן למנוחת פיצוי ללא תשלום. אם הם הועסקו בחג מתוך כורח, הם זכאים בנוסף לדמי חגים בשיעור 100% משכרם.
• בית הדין לעבודה פירש את המושג כורח בצורה נרחבת, כך שהעבודה בחגים נעשית מתוך כורח ולא מבחירה של העובד – בהיעדר הוכחה אחרת:
  • עובד שעתי או יומי שהועסק בחג שלא מתוך בחירה אלא מתוך כורח, זכאי לתשלום שכר עבור שעות עבודתו בחג בשיעור של 150% משכרו הרגיל. בנוסף, הוא זכאי לדמי חגים בשיעור 100% מהשכר, אם היה זכאי לדמי חגים, כך שסך כל התגמול שהעובד זכאי לו עבור שעות עבודתו בחג הוא 250% משכרו הרגיל. בנוסף יהיה זכאי לשעות מנוחה (מנוחת פיצוי) במקום השעות שבהן עבד בחג.
  • גם במצב בו שיבוץ העבודה נעשה על ידי המעסיק בהתחשב בבקשותיהם והעדפותיהם של העובדים, יש לראות בהעסקת עובד בחג ככורח לצורך הזכאות לדמי חגים, שכן המעסיק הוא זה שקובע את סידור העבודה ומסכים לו. העבודה לא תחשב ככורח אם המעסיק יוכיח שמדובר בסידור עבודה שנקבע לבקשת העובדים כלשונה, ללא שיקול דעתו, או שהעובד בחר לעבוד בחג באופן מוחלט.
  • כלל זה לא חל על עובדים בענף השמירה. בהסכם הקיבוצי בענף השמירה יש הסדר מפורש שלפיו עובד שהועסק בחג, זכאי לגמול עבודה בחג בשיעור של 50% תוספת לשכרו הרגיל. מלבד תוספת זו, הוא אינו זכאי לדמי חגים.

• החוק לא קובע כי מנוחת הפיצוי תהיה בתשלום. עם זאת, קיימים ענפים שבהם נקבע שיינתן תשלום לעובדים גם עבור ימים או שעות של מנוחת הפיצוי.

שעות נוספות

• אם עובד מועסק בחג בשעות נוספות (מעבר למכסת השעות היומית או השבועית שלו), הוא יהיה זכאי לגמול עבור העבודה בחג, ובנוסף לגמול עבור שעות נוספות:
  • עבור השעתיים הנוספות הראשונות, הוא זכאי לגמול בגין העבודה בחג + 25% בגין השעות הנוספות ובסה”כ לשכר של 175% משכרו הרגיל .
  • מהשעה הנוספת השלישית, הוא זכאי לגמול בגין העבודה בחג + 50% בגין השעות הנוספות ובסה”כ לשכר של 200% משכרו הרגיל.

עבודה במוצאי החג

• עובדים המועסקים במוצאי חג זכאים לשכר רגיל, אולם אם עובד החל לעבוד במוצאי החג בטרם חלפו 36 שעות מאז סיים את עבודתו לפני החג, תיחשב העבודה במוצאי החג כעבודה ביום חג, המזכה את העובד בשכר בגובה 150%.

זכאות לסרב לעבוד בחג

• עובד זכאי לסרב לעבוד בחג בשל איסור על-פי מצוות דתו.
• החל מ-01.01.2019 עובדים יהיו זכאים לסרב לעבוד בחג מכל סיבה שהיא, ולא רק בשל איסור על-פי מצוות דתם.
• הזכאות אינה חלה על עבודות ומקומות עבודה מסוימים.
• חשוב לדעת: עובד שמעסיקו הפלה אותו מטעמי דת בנושאים כגון קבלה לעבודה, תנאי העבודה וכד’, רשאי להגיש תביעה נגד המעסיק. 

תשלום שכר עבור ימי החופשה בחג

• עובד חודשי: עובד המקבל את משכורתו על בסיס תקופה של חודש או יותר, זכאי לתשלום משכורתו החודשית המלאה, גם אם היה בחופשה במהלך החגים.
• עובד שעתי/יומי:
  • עובד שעתי או יומי זכאי לתשלום שכר רגיל (דמי חגים) בגין ימים שבהם היה בחופשת חג וזאת לאחר 3 חודשי עבודה במקום העבודה, ובתנאי שלא נעדר מהעבודה בערב החג וביום שלאחר החג (או שנעדר מהעבודה בהסכמת המעסיק).
  • עובד שלא שובץ למשמרת בערב החג או ביום שלאחר החג, יהיה זכאי לתשלום שכר עבור היעדרותו בחג עצמו, שכן היעדרויותיו מהימים שלפני ואחרי החג נעשו על פי שיבוץ המעסיק למשמרות, ונחשבות כהיעדרויות בהסכמת המעסיק.
  • עובד שמועסק רק בחלק מימי השבוע ונעדר מהעבודה כי יום העסקתו נופל על החג זכאי לתשלום שכר עבור יום זה.

• חג שחל בשבת או ביום שישי:
  • צו ההרחבה קובע כי אם החג חל בשבת, העובד אינו זכאי לתשלום דמי חגים, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם אישי או קיבוצי החל על העובד. הצו אינו מתייחס למקרים שבהם החג חל ביום שישי או ביום פנוי אחר של העובד.
  • בית הדין הארצי לעבודה קבע כי במקומות שבהם עובדים בימים א’-ה’ בלבד (כלומר לא עובדים בימי שישי) עובד אינו זכאי לדמי חגים עבור חג שחל ביום שישי, כי ממילא הוא אינו מפסיד יום עבודה בגלל החג.

דמי מחלה בחג

• בחוק דמי מחלה לא קיימת התייחסות לגבי גובה התשלום עבור יום מחלה של עובד שחל ביום חג.
• אם עובד נעדר עקב מחלה ובמהלך תקופת המחלה חלו ימי חג, קיימות שתי פרשנויות לגובה התשלום שהוא זכאי לו (שאלה זו טרם נדונה בפסיקת בתי הדין לעבודה, ולכן שתי הפרשנויות אפשריות):
  1. יש לשלם עבור יום המחלה שחל ביום החג בשיעור של דמי המחלה הקבוע בחוק.
  2. יש לשלם לעובד את יום החג במלואו (שכר של 100%), שכן אלמלא היה חולה, היה משולם לו יום החג במלואו.
• בהסכמים קיבוציים ובצווי הרחבה בענפים מסוימים, קיימות הוראות ספציפיות לגבי תשלום של מחלה ביום חג, כתשלום שכר מלא של 100%.

בני דתות אחרות

• לעובד לא יהודי ישנה זכות מלאה להיעדר מעבודתו בימי החג של דתו, הקבועים בחוק.
• אם עובד לא יהודי בחר כימי חג את חגי דתו ומקום העבודה שלו סגור בחגים יהודיים, ימי החג היהודי ייחשבו לו כימי חופשה והוא יקבל עבורם דמי חופשה שנתית.
• אם יעבוד במהלך ימי החג, הוא יקבל שכר רגיל ולא יהיה זכאי לגמול עבור העסקה ביום חג.

מתנדבי השירות לאומי-אזרחי

• מתנדבי השירות לאומי-אזרחי שהם יהודים, זכאים להיעדר מהשירות במהלך ימי החג.
• מתנדבים שאינם יהודים אינם זכאים להיעדר מהשירות, אלא בימי החג שנהוגים בדתם.

שינויים במועדי תשלום קצבאות ודיווח ותשלום דמי ביטוח לאומי

• המוסד לביטוח לאומי נוהג להקדים את התשלום של קצבאות שבמועד התשלום המקורי שלהן, או בסמוך לו, חל חג.
• כמו כן, לרגל חג עשויים לחול שינויים במועדי הדיווח והתשלום של דמי הביטוח לעצמאים ולמעסיקים.