תפריט
תפריט
במסגרת ההקלות לציבור בשל הימשכות מלחמת חרבות ברזל, החליט מנהל רשות המסים מר שי אהרונוביץ על הקלה לעסקים קטנים. בהתאם להחלטת מנהל הרשות, עוסק פטור החייב בהגשת ההצהרה השנתית על פי סעיף 15 לתקנות מע”מ (רישום), יוכל להגיש את ההצהרה הנ”ל עד ליום 31/3/2024 מבלי שיינקטו כלפיו אמצעים (קנסות מנהליים וכדומה).
את ההצהרה ניתן להגיש באופן מקוון באתר האינטרנט או באזור האישי.
שלושה ימים אחרי שחודש דצמבר כבר החל עדכן שר האוצר כי מתווה הפיצויים יוארך • המתווה מפצה עסקים בעלי מחזור שנתי של עד 400 מיליון שקל בפיצוי על פגיעה בהכנסות בתקופת הלחימה • במסגרת המתווה הוארכו גם ההקלות על קבלת דמי אבטלה למוצאים לחל”ת • עם זאת סמוטריץ’ לא עדכן האם המתווה המיוחד ליישובים בקו 7-40 ק”מ מעזה גם הוארך.
מתווה הפיצויים המורחב לעסקים במהלך המלחמה יימשך באותה מתכונת גם בחודש דצמבר, כך הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ במליאת הכנסת. ההארכה אינה דורשת חקיקה אלא צו של שר האוצר אך טעונה באישור ועדת הכספים.
שלושה ימים לאחר שהחל חודש דצמבר ועל רקע ביקורת על אי הוודאות שבה נותרו העסקים, הודיע השר כי מתווה הפיצויים יימשך באותם תנאים. בשבוע שעבר דווח כי בכירים באוצר העריכו כי מתווה הסיוע יימשך אך לא ידעו להגיד באילו תנאים. כעת נודע כי באוצר החליטו לא לנקוט בשינוי. מתווה הפיצויים המרוחב לעסקים מקנה זכות לפיצויים לעסקים שמחזורם השנתי מגיע עד ל-400 מיליון שקל.
מההסתדרות נמסר כי בשעות האחרונות סיכם יו”ר ההסתדרות ארנון בר-דוד עם מנכ”ל משרד האוצר שלומי הייזלר ועם הנהלת האוצר על המשך מתווה החל”ת (חופשה ללא תשלום) במשק גם בחודש דצמבר. המתווה קובע הקלות להוצאת עובדים לחל”ת ובין היתר מפחית את תקופת החל”ת המינימלית הנדרשת לקבלת דמי אבטלה מ-30 יום ל-14 יום.
בעקבות מצב הלחימה ומבצע ״חרבות ברזל״, אנחנו מביאים בפניכם את הנחיות משרד העבודה נכון לעת הזו. הנחיות אלו נועדו לספק למעסיקים ולעובדים מידע ראשוני על אופן ההתנהלות בימים קשים אלה.
על מעסיק לעשות כמיטב יכולתו על מנת למנוע פגיעה קשה בעובד ובפרנסתו בעת הזו. לכן, טרם הוצאה לחל”ת או פיטורים על מעסיק לנסות ולמצוא פתרונות ביניים שפגיעתם בעסק ובעובד יהיו פחותים. לצד זאת, יש לזכור כי קיימת חשיבות עליונה לאפשר את עבודתו הרציפה של המשק ושל בעלי העסקים, ובכדי לאזן את שני האינטרסים החשובים הללו על כל הצדדים ליחסי העבודה לפעול בתום לב, ברגישות תוך שקילת שיקולים עניינים.
תשלום שכר:
רשות המסים הכריזה על שני מהלכים להקלה על אוכלוסיות שהוכרו כאוכלוסיות הזכאיות לדחיית מועדי תשלום ודיווח על פי “חוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל)“. בין האוכלוסיות הזכאיות לדחייה ניתן למנות תושבים שפונו מביתם בהוראת כוחות הביטחון, משרתי מילואים, כבאים, שוטרים, סוהרים, נעדרים וחטופים.
הקלה ראשונה נוגעת לזירוז של החזרי מע”מ לזכאים מאוכלוסיות אלו. עד כה זורזו 347 החזרים בסכום כולל של כ-12 מיליון ₪. הקלה שנייה נוגעת ללקוחות שזכאים להחזר מס במערך מסוים (מס הכנסה, מע”מ, מכס, מיסוי מקרקעין, ניכויים או קנס מינהלי) אולם קיים להם חוב במערך אחר. בהתאם להחלטת הנהלת רשות המסים, עד להודעה חדשה לא יקוזזו באופן אוטומטי מהחזרי מס ממערך אחד חובות ממערכי מס אחרים, ללקוחות המשתייכים לאוכלוסיות הזכאיות לדחיית מועדי תשלום ודיווח על פי החוק. במקום זאת, נציגי רשות המסים יפנו ללקוחות על מנת לברר האם ברצונם לקזז את החוב מהחזר המס.
ב-18 באוקטובר 2023 נחקק חוק המסדיר את זכאותן של אוכלוסיות המוגדרות בחוק לדחיית מועדים ותשלומים בגין מלחמת חרבות ברזל. החוק מעניק לאוכלוסיות אלו דחייה של 60 יום או עד ל-31 בדצמבר 2023 (המוקדם ביניהם) בדיווח או תשלום החלים בתקופה שמ-7 באוקטובר 2023 עד ה-7 בדצמבר 2023. באתר רשות המסים ניתן למצוא רשימה מלאה של האוכלוסיות הזכאיות.
רשות המסים העניקה דחייה אוטומטית ללקוחות שקיים מידע ברשות לגבי השתייכותם לאחת מהאוכלוסיות הזכאיות, ומידע בדבר הזכאות מופיע באזור האישי שלהם. לקוחות שיודעים כי הם שייכים לאחת מהאוכלוסיות הזכאיות אך באזור האישי שלהם אין עדכון בדבר זכאותם, יכולים לפנות לרשות המסים דרך המערכת לפניות הציבור על מנת לעדכן בדבר זכאותם.
ועדת הכספים של הכנסת אישרה היום את התקנות המסדירות מסלולי פיצוי מוגדל עבור עסקים באזורים שבהם הטילה מערכת הביטחון הגבלות מחמירות במיוחד על הפעילות הכלכלית בשל מלחמת חרבות ברזל. תקנות אלה באות בהמשך לאישורו של המתווה לפיצוי עסקים בכל חלקי הארץ. הן מציעות לעסקים ביישובים שאינם יישובי ספר, אולם חלו בהם הגבלות מחמירות במיוחד על הפעילות הכלכלית, לקבל פיצוי מוגדל לעומת זה שמוצע לעסקים בשאר חלקי הארץ. לצד זאת, הן מאפשרות גם לעסקים ביישובי ספר לקבל פיצוי באמצעות הליך פשוט ומהיר יותר מזה שניתן ב”מסלול האדום”, המיועד ליישובי ספר בלבד.
התקנות מסדירות שלושה מסלולים של פיצוי מוגדל עבור עסקים באזורים אלה, אשר עומדים בתנאי הזכאות לפיצויים לפי תקנות מס רכוש, לרבות הפסקת פעילות ותשלום שכר לעובדים:
מסלול מחזורים – במסלול זה יפוצו עסקים, בהתאם לירידת המחזורים באוקטובר 2023 לעומת התקופה המקבילה ב-2022, עד תקרת פיצוי של 2,500,000 ₪ למפוצה. התקנות כוללות התאמות שונות בנוסחת הפיצוי לעסקים שהוקמו לאחר אוקטובר 2022, עוסקים פטורים, עוסקים המדווחים למע”מ מדי חודשיים, מוסד ציבורי ואיחוד עוסקים.
מסלול שכר – במסלול זה יפוצו עסקים בסכום קצוב של 520 ₪ ליום, בגין כל עובד שנעדר ממקום העבודה בתקופה שבין ה-7 ל-31 באוקטובר 2023, בשל הנחיות פיקוד העורף על איסור התקהלות וכן היעדרות עובד אשר נדרש להשגיח על ילד עד גיל 14 בשל המצב הביטחוני.
מסלול חקלאים – מכיוון שבענף זה חישוב לפי מסלול מחזורים לפרק זמן של חודש או חודשיים לא יוכל לבטא את הנזק הממשי שנגרם לחקלאים, נקבע עבור חקלאים בטווח של עד 20 ק”מ מגבול רצועת עזה מסלול הדומה במהותו למסלול האדום שמוצע לעסקים ביישובי ספר, הכולל פיצוי מלא בגין הנזק שנגרם לעסק. עבור חקלאים בטווח של 20 – 40 ק”מ מגבול רצועת עזה נקבע מסלול המבוסס על אובדן תפוקה לעובד עם תקרה של 3 מיליון ₪ למפוצה.
הגשת תביעה לפיצויים במסלולים שהוסדרו בתקנות אלה, תיעשה דרך המערכת המקוונת שתעלה רשות המסים לאוויר בתחילת השבוע הבא, אשר תשמש גם לפיצוי עסקים בשאר חלקי הארץ. תנאי מוקדם להגשת תביעה הוא הגשת דו”ח ניכויים ודו”ח תקופתי למע”מ לחודש אוקטובר 2023.
ההיתר יאפשר להעסיק עובדים עד 14 שעות כדי להתמודד עם החוסר שנוצר בעובדים בעקבות המצב | אדם בלומנברג, מנכ”ל האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות: “פועלים לתת מענה לצורכי המשק במלחמה, תוך שמירה על זכויות העובדים”
משרד העבודה התיר היום (שני) העסקת עובדים בשעות נוספות. ההיתר ניתן בשל המצב המיוחד בעורף בעקבות מלחמת חרבות ברזל. בעקבות המצב נסגרו מוסדות החינוך, גויסו עובדים רבים לשירות מילואים ועובדים רבים מתקשים וחוששים להגיע למקומות העבודה. כך, על פי המשרד, נוצר מצב שבו עובדים רבים נעדרים ממקומות עבודתם.
המתווה שאישרה ועדת הכספים היום (ד’) כולל מענקים, שיפוי בגין הוצאות וגם הרחבה של הזכאות לתשלומים שונים | מי זכאי לכסף מהמדינה, כמה ישולם לו ומתי?
ועדת הכספים אישרה בתום דיונים ארוכים את מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו בעקבות המלחמה. המתווה גובש על ידי צוות של שר האוצר שפעל בשיתוף נציגי הקואליציה והאופוזיציה.
במקרה של הוצאה כפויה לחל”ת, נקבע שתקופת האכשרה המינימלית לזכאות לדמי אבטלה תהיה 6 חודשי עבודה מתוך 18 האחרונים, ולא 12 כמו בשגרה. נוסף על כך, תקופת החל”ת המינימלית שמזכה בדמי אבטלה הופחתה מ-30 ל-14 יום. בוטל התנאי של קיזוז ימי החופשה הצבורים של העובד מדמי האבטלה, וכן בוטלו ימי ההמתנה (לא יקוזזו חמישה ימי אבטלה ראשונים). עבור עובדים בחל”ת שמתגוררים ביישובים שפונו, נקבעה הארכה של תקופת התשלום המרבית למשך חודשי המלחמה.
במסגרת התיקון לחוק, יאסר על פיטורי עובדים שפונו או התפנו מביתם, וכן תהיה הגנה על השבויים, החטופים והנעדרים ובני משפחותיהם.
בעקבות אירועי הטרור שהחלו ביום 7.10.23, הוכרז על מצב מיוחד בעורף ועל מלחמת חרבות ברזל. בשל כך, עובדים בחלק מהיישובים בצפון ובדרום המדינה התפנו מבתיהם, לרבות בעקבות החלטות ממשלה שהתקבלו בעניין, ונוצר מצב שרבים מהם לא יכולים להגיע למקום עבודתם.
בעקבות כך, משרד העבודה פעל לתיקון חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, תשס”ו- 2006 כהוראת שעה ל- 3 חודשים, עם אופציה להארכה על ידי שר העבודה, וזאת כדי להגן מפני פיטורים גם על העובדים הבאים: עובד שהתפנה ממקום מגוריו אשר נמצא באחד היישובים המנויים בתוספת, עובד שהוא נעדר, שבוי או חטוף עקב פעולות האיבה או פעולות המלחמה, עובד שהוא הורה או בן זוג של הרוג, נעדר, שבוי או חטוף בפעולות האיבה או בפעולות המלחמה וכן עובד שהוא בן משפחה אחר של אלה, ובלבד שהם נדרשו להיעדר בשל הנסיבות האמורות ובתנאים המפורטים בהצעה.
״בן משפחה אחר” מתייחס לילד, אח או אחות של ההרוג, הנעדר, השבוי או החטוף, אם הגיש הצהרה בכתב שהוא הגורם הבלעדי שנדרש להיעדר בנסיבות אלו.
הוראת השעה תכלול גם תיקון לחוק, כך שהאיסור החל על מעסיק לפטר את עובדו שנעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו, יחול גם לעניין עובד שהוא הורה במשפחת אומנה.
תחילתה של הוראת השעה הינה רטרואקטיבית מיום 7.10.23.
שר העבודה יואב בן צור: “בשגרה ובחירום משרד העבודה מגן על מעמדם של העובדים בישראל. בימים אלו אנו פועלים בכל האמצעים כדי להבטיח הגנה מרבית לזכויות המפונים מהדרום ומהצפון, בני משפחות השבויים, הנעדרים והמשפחות השכולות. משרד העבודה ימשיך לפעול בכל החזיתות כדי לשמור על רציפות תפקוד המשק, תוך שמירה מלאה על מטה לחמם של העובדים”.
במסגרת התיקון לחוק, יאסר על פיטורי עובדים שפונו או התפנו מביתם, וכן תהיה הגנה על השבויים, החטופים והנעדרים ובני משפחותיהם.
בעקבות אירועי הטרור שהחלו ביום 7.10.23, הוכרז על מצב מיוחד בעורף ועל מלחמת חרבות ברזל. בשל כך, עובדים בחלק מהיישובים בצפון ובדרום המדינה התפנו מבתיהם, לרבות בעקבות החלטות ממשלה שהתקבלו בעניין, ונוצר מצב שרבים מהם לא יכולים להגיע למקום עבודתם.
בעקבות כך, משרד העבודה פעל לתיקון חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, תשס”ו- 2006 כהוראת שעה ל- 3 חודשים, עם אופציה להארכה על ידי שר העבודה, וזאת כדי להגן מפני פיטורים גם על העובדים הבאים: עובד שהתפנה ממקום מגוריו אשר נמצא באחד היישובים המנויים בתוספת, עובד שהוא נעדר, שבוי או חטוף עקב פעולות האיבה או פעולות המלחמה, עובד שהוא הורה או בן זוג של הרוג, נעדר, שבוי או חטוף בפעולות האיבה או בפעולות המלחמה וכן עובד שהוא בן משפחה אחר של אלה, ובלבד שהם נדרשו להיעדר בשל הנסיבות האמורות ובתנאים המפורטים בהצעה.
״בן משפחה אחר” מתייחס לילד, אח או אחות של ההרוג, הנעדר, השבוי או החטוף, אם הגיש הצהרה בכתב שהוא הגורם הבלעדי שנדרש להיעדר בנסיבות אלו.
הוראת השעה תכלול גם תיקון לחוק, כך שהאיסור החל על מעסיק לפטר את עובדו שנעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו, יחול גם לעניין עובד שהוא הורה במשפחת אומנה.
תחילתה של הוראת השעה הינה רטרואקטיבית מיום 7.10.23.
שר העבודה יואב בן צור: “בשגרה ובחירום משרד העבודה מגן על מעמדם של העובדים בישראל. בימים אלו אנו פועלים בכל האמצעים כדי להבטיח הגנה מרבית לזכויות המפונים מהדרום ומהצפון, בני משפחות השבויים, הנעדרים והמשפחות השכולות. משרד העבודה ימשיך לפעול בכל החזיתות כדי לשמור על רציפות תפקוד המשק, תוך שמירה מלאה על מטה לחמם של העובדים”.
מהאסון של ה-7/10 התקבלו 84,618 בקשות לדמי אבטלה, כאשר 61,500 הוצאו לחל”ת שלא מרצון ו-23,118 מסיבות אחרות כגון פיטורים וכיוב’.
מתחילת חודש אוקטובר התקבלו בביטוח הלאומי 86,239 בקשות לדמי אבטלה בביטוח הלאומי.
מהאסון של ה-7/10 התקבלו 84,618 בקשות לדמי אבטלה, כאשר 61,500 הוצאו לחל”ת שלא מרצון ו-23,118 מסיבות אחרות כגון פיטורים וכיוב’.
מתחילת חודש נובמבר, התקבלו 35,577 בקשות לדמי אבטלה מהביטוח הלאומי כש-31,180 יצאו לחל”ת שלא מרצון ו-4,397 יצאו מסיבות אחרות.
נמסר כי הזמנים שבהם הייתה יציאה גדולה לחל”ת במשק, על פי נתוני הביטוח הלאומי, הם בין ה-22/10 ל-31/10 (עם ירידה קלה במהלך הסופ”ש) והבקשות לאבטלה המשיכו לעלות עם תחילת חודש נובמבר.
בימי שגרה – ממוצע הבקשות לדמי אבטלה הוא כ- 20 אלף בחודש. בחודשי הקיץ, יולי אוגוסט (חל”ת קיץ) – היו כ-23 אלף מבקשי דמי אבטלה.
המצב הכלכלי בארץ, בעקבות המלחמה, מעלה תהיות רבות בקרב לא מעט אזרחים. לצד זאת, המתווים הכלכליים המבלבלים שפורסמו, לצד נושא החל”תים ותופעת הפיטורים – לא פעם מייצרים לחץ נוסף. לשם כך, רו”ח משיב על השאלות הבוערות והמורכבות שעולות בתחום בעת הנוכחית.
חוסר הוודאות בשוק בישראל: בזמן שהמצב הכלכלי בארץ נקלע למשבר, לא מעט אזרחים מתמודדים עם תהיות מקצועיות וכלכליות – ולא יודעים כיצד עליהם לפעול. רו”ח אריאל פטל התגייס על מנת לתת מענה לשאלות הבוערות שבפניהן עומד הציבור בימים אלו.
לכבוד: ציבור המעסיקים, המייצגים והעובדים
הנדון: זקיפת שווי שימוש ברכב כהכנסה – הנחיות מיוחדות בתקופת מלחמת “חרבות ברזל”
לנוכח המצב הביטחוני עקב מלחמת “חרבות ברזל” ולאור פניות רבות בעניין חיוב שווי שימוש ברכב הצמוד לעובדים המגויסים למילואים בצו 8 ולעובדים שיצאו לחופשה ללא תשלום (חל”ת), להלן הנחיותינו, בהמשך להנחיות שניתנו ביום 2.4.2020 בנושא הנדון בתקופת הקורונה:
ככלל, מעסיק שהעמיד לרשות העובד רכב צמוד, נדרש לזקוף לעובד הכנסה בהתאם לשווי שנקבע בתקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב), התשמ”ז –.1987 על כן, מעסיק שהעמיד לרשות עובד רכב צמוד נדרש לחייב את שכרו של העובד בשווי השימוש על פי התקנות (להלן: “שווי שימוש ברכב”). גם כאשר הרכב היה ברשות העובד רק בחלק מהחודש הרי שיש לזקוף שווי רכב מלא.
לאור המצב הביטחוני המיוחד בתקופת מלחמת “חרבות ברזל” עובדים רבים גויסו למילואים בצו 8 ועובדים רבים הוצאו לחל”ת לתקופה שאינה ידועה, ולכן הוחלט להקל ולקבוע כי עובדים אלו שהחזירו למעסיק את הרכב שהוצמד להם, ייזקף להכנסתם שווי שימוש ברכב באופן יחסי לימים בחודש בהם הרכב היה ברשותם (להלן: “שווי יחסי”). שווי יחסי יחושב גם בעת החזרת הרכב לרשותו של העובד.
במטרה להקל, באשר לעובדים שגויסו למילואים בצו ,8 יכול המעסיק לוודא מול העובד או מי מטעמו את החזרת הרכב לרשות המעסיק, לרבות השארתו בשטח.
בשל הנסיבות הביטחוניות המיוחדות, הודעה מהעובד או מי מטעמו באשר להחזרת הרכב/אי העמדת הרכב לרשותו או למי מטעמו בתקופה זו, יכולה להיעשות גם בדיעבד ולכל המאוחר, עד 7 ימי עבודה לאחר סיום תקופת שירות המילואים.
נציג משרד האוצר הודיע בוועדת הכספים על החלטת סמוטריץ’ להרחיב את מתווה הפיצויים גם לעסקים שנמצאים מעבר ל-20 ק”מ | יו”ר הועדה גפני קרא לקדם את החקיקה במהירות: “כל יום שהמתווה הזה לא יוצא לפועל נעשה נזק”
בדיון בוועדת הכספים היום (ראשון) שעוסק במתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו עקב הלחימה, הודיע נציג האוצר על החלטת השר בצלאל סמוטריץ׳ להרחיב את הסיוע לעסקים לטווח של 40 ק”מ מרצועת עזה במקום טווח של 20 ק”מ, כך שיכלול את גם את הערים באר שבע ואשדוד. ההחלטה התקבלה בשיח משותף עם יו״ר ועדת הכספים ח״כ משה גפני, מרכז הקואליציה בוועדה ח״כ אליהו רביבו, מרכז האופוזיציה בוועדה ח״כ ולדימיר בליאק וח״כ ינון אזולאי.
עומר, יועץ שר האוצר: “שר האוצר שוחח עם ראש עיריית באר שבע ואשדוד, תקנות מס רכוש יחולו מ-7 ק”מ עד 40 ק”מ. אני רוצה להודות יו”ר הוועדה, יו”ר הקואליציה וחברי הוועדה שהתקיים איתם השיח בימים האחרונים, השיח נותן הרבה תקווה שנוכל לסיים את המלחמה בצורה הכי טובה גם בחזית וגם בעורף”.
ועדת השרים לחקיקה אישרה תיקון לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, שיזם שר העבודה יואב בן צור | החוק יאסור על פיטורי עובדים שפונו או התפנו מביתם ומשפחות הנעדרים והחטופים
ועדת השרים לחקיקה אישרה היום (ראשון) תיקון שיזם שר העבודה, יואב בן צור, לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום – במסגרתו יאסר על פיטורי עובדים שפונו או התפנו מביתם, וכן הגנה מפני פיטורים על משפחות החטופים והנעדרים ועל החטופים והנעדרים עצמם.
שר העבודה יואב בן צור: “בשגרה ובחירום משרד העבודה מגן על מעמדם של העובדים בישראל. בימים אלו אנו פועלים בכל האמצעים כדי להבטיח הגנה מירבית לזכויות המפונים מהדרום ומהצפון, בני משפחות השבויים, הנעדרים והמשפחות השכולות. משרד העבודה ימשיך לפעול בכל החזיתות כדי לשמור על רציפות תפקוד המשק תוך שמירה מלאה על מטה לחמם של העובדים”.
האוצר הודיע על פתיחת מסלולי ההלוואות לעסקים שמתמודדים עם בעיות תזרימיות במלחמה • המשרד הודיע על כוונתו לפתוח את המסלולים כבר לפני שבועיים • הריבית הממוצעת במסלול לעסקים קטנים תעמוד על פריים + 1.5%, שבסביבת הריבית הנוכחית מגיעה ל-7.75%
האחיות והאחים בבתי החולים הציבוריים, בשירותי בריאות הציבור ובקופת חולים כללית יזכו, בין היתר, לתוספת שכר של מאות שקלים בחודש, מעבר להסכם המסגרת במגזר הציבורי | יו”ר ההסתדרות ארנון בר-דוד: “נמשיך לחזק את מערכת הבריאות שממשיכה להוכיח מקצועיות וחוסן לאומי”
יו”ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, יו”ר הסתדרות האחיות אילנה כהן והממונה על השכר במשרד האוצר אפי מלכין חתמו על הסכם שכר לאחיות בבתי החולים הציבוריים, בקופת חולים כללית ובשירותי בריאות הציבור.
ההסכם כולל תוספות שכר, מעבר לתוספות של הסכם המסגרת לעובדי המגזר הציבורי הכולל תוספות שכר שקליות ואחוזיות. בנוסף, יינתנו תוספות שכר לאחיות בתפקידי ניהול, ותוכפל תוספת אחריות משמרת. יתר על כן, מינואר 2024, יינתן לראשונה מענק שימור לאחים ולאחיות בבתי חולים שיקומיים וגריאטריים וכן בבתי חולים לבריאות הנפש ועוד.
שירות זה מאפשר למעסיקים, שהוטלו עליהם עיצומים כספיים בעקבות הפרה של חוקי עבודה, להגיש בקשה לערר על החלטת הממונה.
בשל מצב החירום המיוחד, לא ייספרו במניין הימים, לצורך הגשת ערר לפי סעיף 18 לחוק הגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע”ב-2011, או להגשת כתבי טענות אחרים אשר הגשתם התבקשה על ידי הוועדה, הימים החל מיום שישי, י”ב בחשון תשפ”ד (27 באוקטובר 2023) ועד ליום שישי, כ”ו בחשון תשפ”ד (10 בנובמבר 2023).
מעסיקים או מזמיני שירות יכולים להגיש ערר על החלטת הממונה על עיצומים כספיים שניתנה בעניינם, בנוגע לעיצום כספי או להתראה מינהלית. זאת בהתאם לסעיף 18 לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע”ב-2011.
שימו לב, במקרה של סתירה או אי התאמה בין המידע המופיע בדף המידע לבין הוראות הדין הרלוונטיות יגברו הוראות הדין.
ביום 7.10.2023 החלה מתקפת טרור מרצועת עזה על מדינת ישראל, בעקבותיה החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט המדיני-ביטחוני) על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות, בהתאם לסעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה, והוכרז בצה”ל על מבצע “חרבות ברזל”. כמו כן, הוכרז על מצב מיוחד בעורף בהתאם לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי”א-1951, תחילה על-ידי שר הביטחון וביחס לחלק משטח המדינה ובהמשך על-ידי הממשלה וביחס לשטחי מדינת ישראל כולה.
בשל כך ועל מנת להקל על ציבור המפוקחים בתקופה לא שגרתית זו, בין היתר, אישרה הממשלה ביום 25.10.23 את חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה-חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מתקני גז), התשפ”ד-2023 (להלן- חוק דחיית מועדים – אישורים רגולטוריים ועיצומים כספיים).
חוק דחיית מועדים – אישורים רגולטוריים ועיצומים כספיים קובע, דחיית מועדים במסגרת הליך להטלת עיצום כספי של 3 חודשים, בין היתר, בכל הנוגע למועד הגשת זכות טיעון לממונה עיצומים וזאת מבלי להגיש בקשה פרטנית לקבלת הארכה הנ”ל. להלן קישור לחוק.
כלומר, כל מפוקח שקיבל הודעה מאת ממונה העיצומים (התראה מנהלית או הודעה על כוונת חיוב) בהתאם לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע”ב- 2011 (להלן- החוק) ומעוניין להגיש טיעונים בנוגע לאותה הודעה לפי סעיף 6 לחוק, ככל שהמועד האחרון להגשת הטיעון חל בתקופה שבין ה- 7.10.23 ועד ה- 7.1.24, הרי שהמועד המקורי האחרון להגשת הטיעונים נדחה ב- 3 חודשים.
דוגמה- אם המועד המקורי האחרון להגשת זכות טיעון לפי סעיף 6 לחוק הוא ה- 1.11.23, הרי שבהתאם לחוק דחיית מועדים המועד האחרון להגשת הטיעונים יוארך עד ליום 1.2.24.
יודגש, כי ההנחיה האמורה נוגעת רק להגשת טיעונים בפני ממוני עיצומים כספיים ואינה חלה לגבי מועד הגשת ערר בפני ועדת ערר לעיצומים כספיים (להלן- הוועדה) על החלטות הממונה.
אנו מזמינים אותך לפגישה אחד על אחד להתייעצות
ללא כל עלות מצדך הקפה עלינו… 074-7022262
כתובת:
סניף מרכז: אלטלף 4, יהוד, 5621604
סניף דרום: שדרות דוד בן גוריון 21, אשקלון
חיוג מקוצר: 5481*
טלפון: 074-7022262
פקס: 08-632-1001
דוא”ל: kolhamas@gmail.com
ראשי
תנאי שימוש
