עובדים לא חייבים לנמק את ההודעה על ההתפטרות, אך במקרה של התפטרות עקב הרעת תנאים מומלץ להתריע מראש על הכוונה להתפטר על מנת לאפשר הזדמנות לתיקון הדרוש. מעסיקים לא חייבים לנמק בהודעה המוקדמת את הסיבות לפיטורים. עם זאת, הפסיקה הכירה בחובת המעסיקים לקיים “שימוע“, בטרם יקבלו החלטה על פיטורי העובדים.
הנמקת התפטרות
עובדים לא חייבים לנמק את ההודעה על ההתפטרות.
עם זאת, ככלל, על עובדים המתפטרים עקב “הרעה מוחשית בתנאי העבודה”, להתריע מראש על כוונתם להתפטר עקב הרעת התנאים, על מנת לאפשר למעסיקים הזדמנות נאותה לתקן את הדרוש ככל שניתן. עובדים שלא עשו כן, עשויים להתקשות להוכיח שההתפטרות באה עקב הרעת התנאים וזכותם לפיצויי פיטורים עשויה להיפגע.
הנמקת פיטורים והזכות לשימוע
מעסיקים לא חייבים לנמק בהודעה המוקדמת את הסיבות לפיטורים. עם זאת, הפסיקה הכירה בחובת המעסיקים לקיים “שימוע“, בטרם יקבלו החלטה על פיטורי העובדים. כלומר: על המעסיקים לתת לעובדים הזדמנות נאותה, הוגנת וסבירה, להשמיע את טענותיהם כנגד הכוונה לפטרם, ולהתייחס לטענות המעסיקים כלפיהם לפני שתתקבל החלטה לפטרם. זאת על רקע החובה לנהוג בתום לב ביחסי עבודה.
הערות:
- חובת השימוע חלה גם במגזר הפרטי.
- עובדים שפוטרו ללא שימוע או בהליך שימוע פגום, רשאים להגיש לבית הדין לעבודה תביעה נגד המעסיקים, ובית הדין עשוי לחייב את המעסיקים בתשלום פיצוי לעובדים עקב הליך הפיטורים הפגום, ואף לבטל את הפיטורים ולכפות על המעסיקים להמשיך ולהעסיק את העובדים.
- קיימות הוראות חוק המתנות את הפיטורים באישור משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים או האוסרות על פיטורי עובד או עובדת בנסיבות מסוימות, כגון בתקופת חופשת לידה. כמו כן קיימות הוראות מיוחדות לעניין פיטורי עובד גם בהסכמים קיבוציים, ולעיתים גם בהסכם העבודה, כגון: הגבלת האפשרות לפטר עובד במשך תקופה הקבועה בהסכם, או חובה להיוועץ, לפני הפיטורים, בוועד העובדים. לפיכך, לפני הפיטורים יש לוודא שאין בחוק, בהסכם העבודה, או בהסכם קיבוצי, הוראות המגבילות את הפיטורים או מתנות את הפיטורים בקיומו של הליך מוקדם.
הליך השימוע
על מנת לקיים את חובת השימוע, נדרש לקיימו בתנאים אלה:
- על המעסיקים לקיים את השימוע, לפני שגמלה בליבם ההחלטה לפטר את העובדים. כמו כן עליהם לתת לעובדים הזדמנות נאותה והוגנת להתייחס במהלך השימוע לטענות שהועלו על ידי המעסיקים. כך גם נדרש לשמוע את דברי העובדים בפתיחות, ולא רק על מנת לצאת ידי חובת השימוע, לאחר שהמעסיקים כבר גיבשו את עמדתם.
- יש לתת לעובדים את המידע והנימוקים המלאים העומדים מאחורי הכוונה לפטרם זמן סביר לפני השימוע, ולאפשר לעובדים לעיין במסמכים שהמעסיקים מסתמכים עליהם בטענותיהם. לא ניתן להסתפק בטענות כלליות על תפקודם של העובדים, ונדרש להצביע על אירועים מסוימים ועל המועדים בהם אירעו, וכן לאפשר לעובדים להתייחס לטענות המעסיקים.
- עובדים זכאים לבוא לשימוע בלווי עורך דין או אדם אחר המייצג אותם, כגון בן משפחה. ככל שהעובדים מעוניינים בכך, יש לאפשר לנציג ועד העובדים להיות נוכח בשימוע. עוד יש לאפשר לעובדים להביא לשימוע עדים מטעמו, וככל שנדרש בנסיבות העניין, יש לאפשר לעובדים לחקור עדים מטעמם של המעסיקים.
- רצוי שבעת השימוע יהיה נוכח אדם נוסף מטעם המעסיקים.
- יש לתעד את השימוע בפרוטוקול ולמסור לעובדים העתק ממנו.
הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות
חובת הודעה מוקדמת
מעסיקים המבקשים לפטר עובדים, וכן עובדים המעוניינים להתפטר מעבודתם, חייבים להודיע על כך בכתב ומראש (“הודעה מוקדמת”).
בהודעה יש לציין את יום הוצאת ההודעה, וכן את היום שבו יחסי העבודה יסתיימו בפועל, בהתאם לתקופת ההודעה המוקדמת הקבועה בחוק.
לפי הפסיקה:
- החובה לתת לעובדים הודעה מוקדמת לעובדים, חלה גם בנסיבות בהן עובדים שהועסקו כמטפלים סיעודיים פוטרו עקב פטירת המטופל.
- החובה לתת למעסיקים הודעה מקודמת על כוונת העובדים להתפטר, חלה גם כאשר העובדים מתפטר עקב הרעת תנאים.
פיצויים במקרה של הפרת החובה למתן הודעה מוקדמת
- מעסיקים שלא נתנו לעובדים הודעה מוקדמת, חייבים בתשלום פיצוי לעובדים בגובה השכר הרגיל שהעובדים היו זכאים לו, אילו עבדו בתקופת ההודעה המוקדמת.
- עובדים שלא נתנו למעסיק הודעה מוקדמת, חייבים בתשלום פיצוי למעסיק בגובה השכר הרגיל שהעובדים היו זכאים לו, אילו עבדו בתקופת ההודעה המוקדמת. במקרה זה המעסיק רשאי לנכות את סכום הפיצוי מכל סכום המגיע מהמעסיק לעובדים.
