עו"ד מור פפיר כהן ביום 08.12.2024, עקב שאלות רבות ופניות מצד מעסיקים, הוחלט במשרד העבודה לפרסם גילוי דעת ועל מנת להבהיר את עמדת הממונה הראשית על יחסי עבודה לעניין יישום צו ההרחבה להסכם קיבוצי בעניין משרתי המילואים ובני זוגם (להלן: "צו ההרחבה"). יודגש, כי טרם ניתנה פסיקה של בית הדין לעבודה בעניין.

רקע:

צו ההרחבה, אשר הוארך ועומד בתוקפו החל מיום 07.10.2023 ונכון לרגע זה עד ליום 31.12.2025 מרחיב את הוראות ההסכמים הקיבוציים הכלליים שנחתמו בין הסתדרות העובדים הכללית החדשה לבין נשיאות המגזר העסקתי. הוראות אלו קובעות זכויות תקדימיות למשרתי המילואים ולבני זוגם, על רקע התקופה הממושכת שבה נקראו עובדים רבים למילואים במלחמת "חרבות ברזל".

השאלות במחלוקת:

מה היא התקופה המוגנת מפני פיטורים?

חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) תש"ט 1949 קובע כי אין לפטר עובד בזמן שירות מילואים וגם לא ב-30 ימים שלאחר סיום תקופת המילואים ללא היתר של ועדת התעסוקה במשרד הביטחון. לעניין תקופת מילואים- שירות שאורכו למעלה מיומיים. בצו ההרחבה למשרתי המילואים הורחבה התקופה המוגנת ונקבע כי אין לפטר עובד גם בתקופה שבין ה-31 לבין ה-60 שלאחר שובו ממילואים אלא אם אישרה זאת ועדת פיקוח הממונה על ידי משרד העבודה. תנאי לקבלת ההגנה המורחבת היא כי העובד ביצע לפחות 60 ימי מילואים בתקופת ההסכם. אין חובה לבצע את הימים ברצף על מנת לקבל את ההגנה.

האם לוועדת הפיקוח הסמכות לדון בהוצאת עובדים ששבו ממילואים לחופשה ללא תשלום (חל"ת)?

צו ההרחבה שותק באשר הוצאת העובד השב ממילואים לחל"ת, כך שלוועדת הפיקוח אין מקור סמכות לדון בבקשת מעסיקים להוצאת עובד לחל"ת כאשר הוא שב משירות מילואים.

מהו היקף הזכאות של בן הזוג לימי היעדרות בתשלום?

הזכות לימי היעדרות בתשלום מכוח צו ההרחבה ניתנת למי שבן זוגו במילואים מעל 30 ימים, ויש להם ילד משותף שטרם מלאו לו 14 שנים. כמו כן ניתנת הזכאות להיעדרות למי שיש לו ילד עד גיל 18 החולה במחלה ממארת או מטופל בדיאליזה, מי שבטיפולו הבלעדי קרוב שהוא אדם עם מוגבלות ומי שלו או לבן זוגו הורה חולה.

מספר ימי ההיעדרות מותאם לימי המילואים שביצע בן הזוג:

מס' ימי המילואים שביצע בן הזוג	מס' ימי ההיעדרות
בין 31 ל-60 ימים	2 ימי היעדרות בתשלום
בין 61 ל-90 ימים	4 ימי היעדרות בתשלום
בין 91-120 ימים	6 ימי היעדרות בתשלום
121 ימים ומעלה	8 ימי היעדרות בתשלום

את ימי ההיעדרות בשכר ניתן לנצל רק בעת שירות המילואים של בן הזוג ורק בתקופת ההסכם. כלל הסיבות בגינן ניתר להיעדר מנויות בסעיף 7.3 לצו ההרחבה.

זכאות לעובדים במשרה חלקית:

צו ההרחבה לא נוקב בהיקף המשרה הנדרש לשם קבלת הזכאות לימי היעדרות בשכר. לעמדת משרד העבודה הצו חל גם על בני זוג המועסקים במשרה חלקית, שכן במקרה בו רצו הצדדים להגביל את מתן הזכות רק לבני זוג במשרה מלאה יש לרשום זאת במפורש. בנוסף לכך, צו ההרחבה מציין כי את יום ההיעדרות ניתן לפצל רק באופן חלקי- על פני חלק מיום העבודה וכן שערכו של יום היעדרות הוא כשל יום שכר בחופשה.

ועדת פיקוח לפי צו הרחבה – הגשת בקשה לפיטורים או לחל"ת של משרת מילואים

עו"ד מור פפיר כהן ביום 29.01.2025, נחתם הסכם קיבוצי אשר מסדיר את זכויות משרתי המילואים ובני ובנות הזוג המשרתים במילואים. ההסכם מאריך את ההסכם הקיבוצי הכללי בנושא לשנת 2024 ובין היתר, הארכת תקופת ההגנה מפני פיטורים לחודשיים למי ששירת במילואים יותר מ-60 ימים.

איסור הוצאת משרת המילואים לחופשה ללא תשלום (חל"ת):

בהתאם לסעיף 6 לצו ההרחבה, מעסיק של עובד שנעדר בשל שיות מילואים, לא יוציאו לחל"ת גם בתקופה של ה-30 ימים העוקבים לתקופה המוגנת, אלא אם מתקיימים טעמים מיוחדים והחל"ת המבוקש אינו עקב שירות המילואים והוא בהסכמת העובד או לחלופין העובד מעוניין ביציאה לחל"ת בהסכמת המעסיק, גם אם ישנו קשר למילואים.

ועדת הפיקוח:

מכוח צו ההרחבה הוחלט, כי תוקם ועדת פיקוח מיוחדת מטעם משרד העבודה אשר בסמכותה יהיה להכריע בחילוקי דעות בדבר כוונת המעסיק לפטר עובד או להוציאו לחל"ת. יודגש, כי בתקופת ההגנה בת ה-30 ימים לאחר החזרה מהמילואים (להלן: "תקופת ההגנה הראשונה") יש לפנות בעניין פיטורים או הוצאה לחל"ת לוועדת התעסוקה במשרד הביטחון, ורק בתקופה שבין ה 30-60 ימים (להלן: "תקופת ההגנה השנייה) הסמכות תהא בידי ועדת הפיקוח מטעם משרד העבודה.

פגיעה בהיקף המשרה של עובד הנעדר בשל שירות מילואים:

ועדת הפיקוח במשרד העבודה קבעה כי גם הוצאה כפויה לחל"ת תיחשב כפגיעה בהיקף המשרה של העובד. לא ניתן לפגוע בהיקף משרה או בהכנסה לרבות הוצאה לחל"ת של משרת המילואים, בלא היתר ועדת תעסוקה במשרד הביטחון הן בתקופת ההגנה הראשונה, והן בתקופת ההגנה השנייה.

לא תיחשב כפגיעה בתנאי העבודה לעניין חלק זה:

פגיעה בהכנסה החלה במקום העבודה מכוח דין או הסכם קיבוצי.
פגיעה ברכיב שכר המשולם לעובד בהתאם לתפוקת עבודתו, בלבד שהפגיעה בתפוקת עבודתו לא נגרמה מסיבות התלויות במעסיק.

ע"פ (ארצי) 48166-10-22 קלינינג סולושיין בע"מ-מדינת ישראל

ענישה בגין העסקת עובדים ללא רישיון כדין וניכוי ביתר מביטוחם הרפואי

מאת: עו"ד מור פפיר כהן

הרקע לערעור:

בית הדין הארצי קבע כי יש להרשיע מעסיק אשר ביצע ניכוי סכומים ביתר עבור ביטוח רפואי משכר עובדים זרים. בנוסף, ישנה ענישה פלילית אשר לפיה יש לקבוע מתחם ענישה הולם ומתוך כך, לגזור את עונשו של הנאשם (ס' 40 ג' לחוק העונשין) תוך התחשבות במצבו הכלכלי .

עוד נקבע כי מתחם הענישה בגין עבירה על עיסוק כקבלן שירות ללא רישיון כדין יהיה בהתאם לקביעה כי בוצעה עבירה יחידה ואין להעניש בגין כל עבירה בנפרד, אם העבירות הינן עבירות הקשורות זו בזו.

דיון והכרעה:

לעניין עבירת המערער בגין העסקה שלא כחוק- ככל שסנקציה בגין עיסוק ללא רישיון איננה מרתיעה ואין בכוונת המשיבה לדרוש עונש מאסר, הדרך היחידה להגברת ההרתעה היא לפעול לתיקונו של החוק ולא להטיל עונש שאינו מעוגן בחוק.

בית הדין קבע, כי הוא אינו נדרש להוראות ס'34 כ"א לחוק העונשין אשר קובע כי העניין יוכרע לפי הפירוש המקל ביותר עם מי שאמור לשאת באחריות פלילית לפי אותו דין. בית הדין סבר כי אין יותר מפירוש סביר אחד להוראות ס' 2א' לחוק העסקת עובדים זרין. (אשר קובע כי לא יעסיק אדם כקבלן כוח אדם אלא אם כן הוא בעל רישיון לכך מאת השר ועפ"י תנאי הרישיון)

לעניין האישום בגין ניכוי יתר של דמי ביטוח רפואי מעובדים זרים, המערערת ניכתה ביתר דמי ביטוח רפואי למספר עובדים. בית הדין האזורי קבע כי מדובר באירוע אחד בו בוצעו מספר עבירות שונות וכי יש לקבוע מתחם ענישה הולם בהתחשב בעיקרון המנחה לענישה של קיום יחס הולם בין חומרת המעשה לסוג הענישה המוטל עליו. בית הדין הארצי קבע כי יש לקבוע מתחם ענישה הולם לכל אחד מן המערערים בנפרד, ויש לקחת בקביעתו בחשבון את מצבם הכלכלי של המערערים ולראות את האירוע כאירוע אחד ולא כמספר עבירות נפרדות.