סע”ש 17503-03-17 גראמי נ’ קופת חולית מאוחדת
מאת: עו”ד שני בניש
פעם בתקופה מסוימת אנו מוצאים שיש צורך להדגיש ולחדד את חשיבותו של הליך פיטורים תקין.
מרבית המעסיקים אמנם מודעים לצורך לקיים שימוע כדין ובתום לב, אולם לא אחת המציאות מוכיחה כי טעויות הרות גורל עדיין נעשות בתחום הזה.
בפסיקה הזו דנו בעניינה של עובדת בעלת ותק של 20 שנים בבית אבות, אשר נפגעה במסגרת תאונת עבודה ברגלה.
העובדת שבאותה העת עוד היית באי כושר, זומנת לשיחה ע”י ההנהלה לשיחה, במסגרתה הוסבר לה כי לא ניתן להמשיך ולהעסיק אותה לאור הפגיעה ברגלה. העובדת הופתעה מאוד משום שלא צוינה בפניה מטרת השיחה, ביקשה שמקום העבודה ינסה למצוא לה תפקיד אחר בארגון.
שימוע למראית עין
במסגרת סיכום השיחה נאמר לעובדת כי היא תקבל בהקדם זימון לשימוע משום שהם נאלצים לסיים את העסקתה, ומכאן ברור היה לבית הדין כי ההחלטה על סיום ההעסקה התקבלה עוד בטרם השימוע, וכי מקום העבודה לא קיים שימוע בלב פתוח ונפש חפצה וקיבל החלטה עוד בטרם קיבל התייחסות מצד העובדת.
אם לא די בכך, ההנהלה דרשה כי העובדת תחתום על מסמך ויתור טענות, אולם העובדת סירבה לכך.
שימוע בהיעדר פרוטוקול
עוד נציין את חשיבותו של עריכת פרוטוקול שימוע – אשר לא נערך גם במקרה זה ואשר הקשה כל הארגון, שסתר את טענות העובדת מכל וכל, להראות כי מדובר היה בסיום העסקה שהתקיים “ברוח טובה”.
בית הדין פסק שהנהלה פעלה בניגוד להוראות חוק שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלות לפטר את כאשר בחר לפטר את העובדת בשל מוגבלותה ללא ניסיונות אמיתיים לחפש עבורה תפקיד חלופי בארגון, או לבצע התאמות כלשהן למצבה.
לפיכך, נוכח הפגמים החמורים שהתגלו בהליך סיום ההעסקה, פסק בית הדין לעובדת סכום חריג בגובהו, של 100 אלף ש”ח בגין פיטורים שלא כדין, פיטורים בניגוד להוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות וכן בגין עוגמת הנפש שחוותה.
