- עודכן לפני: 2 שנים
בעקבות מצב החירום שהוכרז ריכזנו עבורכם מגוון פרסומים והנחיות בנושא זכויות עובדים בשעת חירום
זכויות עובדים במבצע מגן וחץ
בעקבות מצב החירום שהוכרז בעורף, הממונה הראשית על יחסי עבודה במשרד העבודה, עו״ד רבקה ורבנר, מפרסמת תשובות לשאלות עובדים.
קביעת הפיצוי וגובהו בעתות ואזורי הלחימה נבחן ומוכרע בדיעבד. דוגמאות בהן חלה חובת תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם:
בהסכמים והסדרים שגובשו בתקופות לחימה בעבר נקבע כי תושבי יישובים שהיו באזור המוכרז רלוונטי מהרצועה יהיו זכאים לשכר.
למשל, בעניין זה ראו צו הרחבה בעניין הסכם קיבוצי מבצע שומר החומות מיום 21.12.2021, צו הרחבה הסכם קיבוצי בעקבות מבצע עמוד ענן, צו הרחבה להסכם פיצוי לעובדים במבצע צוק איתן וכד'. שם חויבו המעסיקים בדיעבד לשלם שכר לעובדים, שנעדרו מהעבודה בשל הנחיות כוחות הביטחון שלא להגיע למקום העבודה.
כך גם ניתן פיצוי בתקופות הלחימה בעופרת יצוקה, בעמוד ענן ובצוק איתן, בכפוף לתנאים, שנקבעו בהסכמים קיבוציים וצווי הרחבה.
לא. הפיצוי ניתן להורים לילדים עד 14. הגדרת ילד נקבעה בחוק ההגנה על עובדים לשעת חרום תשס"ו 2006.
תשלום השכר מותנה בתנאים, כפי שנקבעו בהסכמים קיבוציים בעקבות אירועים ביטחוניים ובהם קביעת פיקוד העורף כי מדובר במקום עבודה שאינו מוגן.
אם לפי הנחיות פיקוד העורף נקבע כי באזור שבו העובדים מועסקים צריך להישאר במרחב מוגן ולא לצאת לעבודה, אז ככל הנראה, עפ"י תקדימי עבר יהיו זכאים לתשלום שכר. אם מקום העבודה נמצא מחוץ לטווח הסכנה והעובדים לא הגיעו לעבודה, אז לא יהיו זכאים לשכר.
כאמור, בעקבות המצב המיוחד שהוכרז בעורף, שר העבודה יואב בן צור חתם אתמול (יום ג') על צו להחלת פרק ד' לחוק שירותי עבודה בשעת חירום, לפיו עובדים במפעלים המספקים מוצרים/שירותים קיומיים בין היתר: תשתיות, רפואה, חשמל ומזון ממשיכים לעבוד כרגיל. אי הגעה לעבודה במפעל חיוני, כהגדרתו בחוק שירות עבודה בשעת חירום, מהווה לכאורה עבירה פלילית. העובדים לא יהיו זכאים לשכרם.
לא. על פי החוק, אסור למעסיקים לפטר עובדים שנקראו לשירות מילואים במהלך השירות ובמשך 30 יום לאחריו.
זכויות עובדים בשעת חירום – מבצע "מגן וחץ"
פורסם באתר ההסתדרות החדשה
האם מעסיק יכול לחייב אותך לבוא לעבודה בזמן הכרזת מצב מיוחד בעורף? האם מותר לפטר עובד שקיבל קריאה למילואים בצו חירום? האם מעסיק יכול לחייב אותי לבוא לעבודה אם ניתנה החלטה של פיקוד העורף בדבר סגירת מוסדות חינוך בו לומדים ילדיי? האם המעסיק יכול לחייב אותי לבוא לעבודה אם אני עובד במפעל חיוני? שאלות ותשובות בעניין זכויות עובדים בשעת חירום
יש להדגיש כי טרם הותקנו תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה) וטרם נחתם הסכם קיבוצי לגבי המבצע הנוכחי שהחל היום (ג') בשעות הלילה, ועל-כן חלק מהתשובות מבוססות על ניסיון העבר (הסכמים, צווי הרחבה ותקנות נזק מלחמה ונזק עקיף) וחלקן על הוראות חוק.
ש. האם מעסיק יכול לחייב אותי לבוא לעבודה אם ניתנה החלטה של פיקוד העורף בדבר סגירת מקומות עבודה שאינם חיוניים באזור בו נמצא מקום העבודה?
ת. אם ניתנה ההחלטה של פיקוד העורף כאמור, אזי לא ניתן לחייב את העובד להופיע לעבודה. יש לשים לב כי בהתאם להנחיות הנוכחיות של פיקוד העורף כיום ניתן לקיים פעילות במקומות עבודה שבהם אפשר להגיע למרחב מוגן תקני בזמן ההתגוננות.
יש לשים לב שבמידה ועובד נעדר מעבודתו, אך מקום העבודה לא נמצא באזור לגביו ניתנה הוראת מגבלה של פיקוד העורף, ההיעדרות עלולה להיחשב כהיעדרות בלתי מוצדקת.
ש. האם מעסיק יכול לחייב אותי לבוא לעבודה אם ניתנה החלטה של פיקוד העורף בדבר סגירת מוסדות חינוך בו לומדים ילדי?
ת. ההגנה מפני פיטורים ניתנת להורה אחד בלבד.
עובד רשאי להיעדר מעבודה בעקבות סגירת מוסד חינוך בשל החלטה של פיקוד העורף אם מתקיימים התנאים הבאים במצטבר:
מתקיים אחד מהתנאים הבאים:
הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד/ת או שהעובד/ת הוא הורה עצמאי.
אם העובד בזוגיות אזי בן הזוג של העובד לא נעדר מעבודתו או נבצר ממנו להשגיח על הילד.
במקום העבודה של העובד או בן זוגו לא נמצא סידור הולם להשגחה על הילד.
גילו של הילד עד 14 שנים, או גילו של הילד עד 21 והוא עם צרכים מיוחדים כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד.
ש. האם המעסיק יכול לפטר אותי, אם אני לא מגיע לעבודה בגלל החלטה של פיקוד העורף?
ת. בהתאם לחוק (חוק הגנה על עובדים בשעת חירום התשס"ו-2006) אסור למעסיק לפטר עובדים אשר נעדרים ממקום עבודתם כתוצאה מהוראות שניתנו בסמכות עקב קיומו של מצב מיוחד בעורף.
ש. האם מותר לפטר עובד או עובדת שקיבל/ה צו 8 וגוייס/ה למילואים?
ת. חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) קובע כי אסור לפטר עובד בשל שירותו במילואים, בשל קריאתו לשירות מילואים או בשל שירותו הצפוי בשירות מילואים. כמו כן אסור לפטר אותו בשל אורך שירות המילואים או תדירות השירות.
בנוסף אוסר החוק לפטר עובד, מכל סיבה שהיא, בתקופת היותו במילואים.
אם מדובר בשירות מילואים העולה על יומיים רצופים, אסור לפטר את העובד, מכל סיבה שהיא, גם במשך 30 הימים לאחר תום שירות המילואים, אלא אם ניתן לכך היתר מוועדת התעסוקה במשרד הבטחון.
ש. אני עובד קבלן כוח אדם, והמעסיק אצלו אני משובץ אינו מקום עבודה חיוני ואינני יכול להגיע לעבודה עקב סגירת מוסד החינוך של ילדי, מה זכויותיי?
ת. בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום יש התייחסות גם לפיטוריו של עובד קבלן. החוק קובע כי גם מעסיק בפועל לא יכול לגרום לפיטוריו של עובד בשל היעדרותו מהעבודה בנסיבות הנדונות. החוק קובע כי אם פוטר עובד כזה, על המעסיק הנטל להוכיח כי הייתה לכך סיבה אחרת. עובד קבלן שנעדר מהעבודה על פי ההוראות יהיה גם הוא זכאי לשכר בהתאם לתקנות ובהתאם להסכמים שייחתמו.
ש. האם מעסיק יכול לחייב אותי לבוא לעבודה אם אני עובד במפעל חיוני או מפעל למתן שירותים קיומיים?
ת. עובדים במפעל חיוני או במפעל למתן שירותים קיומיים נדרשים להתייצב לעבודה בשעת חירום, ואינם זכאים לקחת חופשה על חשבונם בתקופה זו, אלא באישור המעסיק ולתקופה שאישר.
ש. אני מועסק במקום עבודה חיוני, אך מוסד החינוך של ילדיי נסגר ואין מי שישמור עליהם, האם אני מחויב לצאת לעבודה?
ת. בהתאם לחוק, במקרה שכזה על המעסיק להתחשב במצב המיוחד. החובה המוטלת על המעסיק על פי חוק היא חובה עמומה: "בקריאה לשירות עבודה של אשה שהיא אם לילדים הנתונים לטיפולה, יובאו בחשבון הקשיים העלולים להיגרם לאשה בטיפולה בילדיה ובדאגה להם". על פי החוק החובה היא לכאורה רק כלפי אישה עובדת ולא גבר עובד, כמו כן לא ברור מהי התוצאה האופרטיבית של "הבאה בחשבון של הקשיים". יתכן שהתוצאה היא חיוב עבודה לזמן קצר יותר אך לא פטור מלא מהתייצבות ואין תשובה חד משמעית לחובת המעסיק.
ש. איך אני יודע אם מקום העבודה שלי חיוני או שהעבודה שלי חיונית? המעסיק טוען שמקום העבודה הוא מקום עבודה חיוני?
ת. מפעל חיוני הוא מפעל או חלק ממפעל שהוכרז ככזה על-ידי משרדי הממשלה שהוסמכו לכך, בהיותו חיוני לצורכי הגנה וביטחון או לקיום הספקה ושירותים חיוניים.
מקומות עבודה המוגדרים חיוניים: מפעלים המספקים מוצרים/שירותים קיומיים כדוגמת תשתיות מים, חשמל, דלק, גז, רפואת חירום (בתי חולים, בתי חולים גריאטריים, מכוני דיאליזה, מוסדות סיעודיים ושירותים תומכים), רפואה בקהילה (קופות חולים ושירותים תומכים), הספקת מזון, מוסדות רווחה ושירותים תומכים, שירותי תחבורה, נמלים, רשויות מקומיות, משרדי ממשלה ומפעלים התומכים את הצבא וכדומה.
עובד המועסק במפעל חיוני צריך לקבל הודעה על כך ממעסיקו עם תחילת עבודתו. אם לעובד יש ספק לגבי היות מקום עבודתו "מפעל חיוני", עליו לפנות למעסיק לקבלת התעודה המודיעה על היותו של המפעל חיוני.
באתר משרד הכלכלה ניתן למצוא את רשימת המפעלים החיוניים.
ש. מה השכר לו אהיה זכאי ומתי הוא ישולם?
ת. על פי התקנות וההסכמים שייחתמו.
ש. אני נמצא בחופשת מחלה או בחופשה, למה אני זכאי?
ת. לא ישולם שכר בגין היום הזה, אלא ינכו את ימי החופשה או המחלה כמתוכנן.
ש. אני עובד במפעל חיוני, האם יכול המעסיק לחייב אותי לעבוד שעות נוספות ו/או בשעות המנוחה השבועית?
ת. אם המפעל שאתה עובד בו הוא "מפעל חיוני", הרי בשעת חירום ניתן להעסיק אותך בשעות נוספות שכן לא חלות עליך הוראותיו של חוק שעות עבודה ומנוחה. לצורך העסקה במנוחה השבועית צריכה להתקבל החלטה קונקרטית על ידי השר.
ש. אם המעסיק החיל על דעת עצמו על סגירתה של מקום העבודה (ללא הנחיות פיקוד העורף)?
ת. במקרה בו המעסיק בחר מיוזמתו לסגור את מקום העבודה, המעסיק רשאי להוציא את עובדיו לחופשה כפויה ולנכות את ימי החופשה ממכסת ימי החופשה שצברו, ובלבד, שהחופשה לא תעלה על שבעה ימים רצופים. ככל ולעובד אין מספיק ימי חופשה צבורים, המעסיק אינו יכול לכפות על העובד לצאת לחופשה ויהיה עליו לשלם לעובד שכר מלא או שלא להוציאו לחופשה מעבר למכסה שצבורה לזכותו. חשוב לציין כי במקרה כזה המעסיק גם אינו רשאי לנכות את ימי החופשה ממכסת ימי החופשה שהוא יצבור בעתיד. במקרה בו מדובר בחופשה שעולה על שבעה ימים רצופים על המעסיק להודיע לעובד שבועיים מראש, ככל ולא יעשה כן, המעסיק לא יוכל להפחית את ימי החופשה ממכסת ימי החופשה השנתית שצבר העובד.
עסקים בעוטף עזה שנפגעו ממבצע "מגן וחץ" יכולים להגיש בקשות לפיצויים
פורסם בynet
בתי עסק שפעילותם נפגעה בשל הגבלות התנועה של פיקוד העורף והירי לעוטף זכאים להגיש בקשה לפיצויים על פי החוק. בעלי עסקים באזורים רחוקים מעל 40 ק"מ מהגבול לא יהיו זכאים לפיצויים בשלב הזה, על אף המתיחות הביטחונית.
פורסם בynet
לכתבה המלאה לחצו כאן
נעדרים מהעבודה בגלל המבצע הצבאי? מדריך: אלו זכויות העובדים
פורסם בjdn
האם עובדים הנעדרים מהעבודה בשל 'מבצע מגן וחץ', יהיו זכאים לפיצוי בגין היעדרותם?
קביעת הפיצוי וגובהו בעתות ואזורי הלחימה נבחן ומוכרע בדיעבד. דוגמאות בהן חלה חובת תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם: בהסכמים והסדרים שגובשו בתקופות לחימה בעבר נקבע כי תושבי יישובים שהיו באזור המוכרז רלוונטי מהרצועה יהיו זכאים לשכר.
למשל, בעניין זה ראו צו הרחבה בעניין הסכם קיבוצי מבצע שומר החומות מיום 21.12.2021, צו הרחבה הסכם קיבוצי בעקבות מבצע עמוד ענן, צו הרחבה להסכם פיצוי לעובדים במבצע צוק איתן וכד'. שם חויבו המעסיקים בדיעבד לשלם שכר לעובדים, שנעדרו מהעבודה בשל הנחיות כוחות הביטחון שלא להגיע למקום העבודה.
כך גם ניתן פיצוי בתקופות הלחימה בעופרת יצוקה, בעמוד ענן ובצוק איתן, בכפוף לתנאים, שנקבעו בהסכמים קיבוציים וצווי הרחבה.
פורסם בjdn
לכתבה המלאה לחצו כאן
מדריך / האם מותר לפטר, איך משולם פיצוי ומהו מפעל חיוני: שאלות ותשובות על זכויות עובדים בזמן חירום
פורסם בדבר
הכרזת הממשלה על מצב מיוחד בעורף בטווח של עד 40 ק״מ מרצועת עזה, משנה את המשמעויות בשטח ומשפיעה על העובדים | 12 שאלות ותשובות על הזכויות המגיעות למאות אלפי עובדים הנמצאים תחת מגבלות החירום.
אתמול (שלישי) הכריז שר הביטחון על מצב מיוחד בעורף, ביישובים שנמצאים בטווח של עד 40 ק"מ מרצועת עזה. ההכרזה תקפה ל-48 שעות, אלא אם תבוטל לפני כן על ידי הממשלה או שר הביטחון. שאלות ותשובות על המשמעויות של המצב המיוחד עבור העובדים והעובדות בשטח.
יש להדגיש שכרגע אין הנחיות ברורות מצד המדינה מה יהיה הפיצוי לעובדים עבור הימים שבהם לא ניתן להגיע לעבודה. עם זאת, על סמך ניסיון העבר, ניתן להעריך מה יהיו זכויות העובדים וההנחיות שיינתנו.
פורסם בדבר
לכתבה המלאה לחצו כאן